בצעד פוליטי קיצוני שר החינוך מתכנן שינוי ארגוני ללא הדברות
לפני כשבועיים חשף שר החינוך בפני מטה משרד החינוך תוכנית אסטרטגית בת שישה יעדים, אחד מהם הוא שינוי ארגוני בחינוך ההתיישבותי, במסגרתו יועברו בתי הספר האזוריים תחת ניהול המחוזות הגיאוגרפיים. זהו שינוי דרסטי שמשמעותו בפועל הוא סגירת החינוך ההתיישבותי. מהמנהל לחינוך התיישבותי תישאר יחידה שמתמחה בפנימיות ונוער בסיכון.
פגיעה בהתיישבות העובדת
ההחלטה לבצע ״רה ארגון״ במנהל לחינוך התיישבותי הינה צעד פוליטי קיצוני, ללא הידברות עם מנהלת המנהל לחינוך התיישבותי (מקבילה למנהלת מחוז) או עם אנשי תנועת ההתיישבות, והמועצות האזוריות. ככל הידוע לי, השר לא נפגש עם צוות הפיקוח של המנהל, או עם מנהלי בתי הספר לצורך לימוד וגיבוש שינויים נדרשים.
בהחלטתו התעלם השר ממניעים חברתיים וערכיים להמשך קיומו של החינוך ההתיישבותי, ומשמעותו היא אחת – פגיעה נוספת בהתיישבות העובדת, בהווייתה ובערכיה, ובמרקם העדין שנרקם בין תלמידי הישובים השונים בדגש על יישובי הפריפריה.
אומנם החינוך ההתיישבותי שינה פניו, בדומה לקיבוצים ולמושבים שהשתנו וחלקם זנחו חלק מערכי היסוד (תהליך שעבר על כל המדינה), בנוסף, במהלך השנים האחרונות עבר החינוך ההתיישבותי תהליך של ״ייבוש״ ופגיעה כלכלית מכוונת, דבר שפגע ביכולת המחוז לתקצב את בתי הספר במועצות האזוריות. התוצאה – פגיעה בעקרונות יסוד שאפיינו את דרכו של החינוך ההתיישבותי, כמו החובה ליום עבודה במשקים, קשר על בסיס קבוע עם הקהילות, פעילות חברתית ענפה ומגוונת שנתנה פתרון לתלמידי יישובים קטנים בפריפריה ועוד.
בתי הספר האזוריים נאלצו לוותר על חלק מהמאפיינים הייחודיים או לצמצמם בשל בעיות תקציביות וקשיים נוספים מהם סובלת כל מערכת החינוך.
הוצאת בתי הספר האזוריים, בהם מתחנכים בני קיבוצים ובני מושבים, ממנהל החינוך ההתיישבותי והעברתם תחת המחוז הגאוגרפי, תפגע בערכי החינוך ההתיישבותי ותמחק את מאפייניו הייחודיים. מנהלי מחוז יודעים להעריך את בתי הספר האזוריים, תלמידים רבים מערים סמוכות ביקשו להתחנך בבתי הספר שלנו. אין לאוכלוסיות שלנו יכולות מיוחדות יותר מלאוכלוסיות אחרות, אך יש לנו ערכי חינוך, אקלים בית ספרי ויחס אנושי בין מורים לתלמידים. החינוך ההתיישבותי, גם אם שינה פניו לאורך השנים, הוא עדיין פנינה חינוכית.
כמי שהייתה מפקחת על בתי ספר בחינוך ההתיישבותי שנים רבות, אני יודעת כי יחסי עם הנהלות בתי הספר היו בבחינת ״לפקוח עיניים״ ולא בבחינת פיקוח. כך התנהלה האווירה בינינו וכך היה בין ההנהלה לצוות החינוכי ולתלמידים.
החלטת השר בהכרח תפגע בייחודיות בתי הספר האזוריים. ונשאלת השאלה מדוע לפגוע בדבר שעובד טוב? בשם היעילות הארגונית ואולי גם רווח כלכלי? האם נימוקים אלו נכונים גם לגבי המחוז החרדי? (ושלא אובן לא נכון, אינני מציעה לפגוע במחוז זה).
הפרדת ״נוער בסיכון״ מהמערכת הנורמטיבית
במקום שיפור המערכת בטיפול בנוער בסיכון, יעד קשה ומורכב, אך נכון ערכית, מציע כבוד השר הפרדת ״נוער בסיכון״ מהמערכת הנורמטיבית. תפיסה חינוכית וערכית בעייתית, כשהמטרה ״המוצהרת״ היא הצורך להתמקצע בטיפול בנוער זה. כאילו ההפרדה מנוער נורמטיבי תביא לנוער בסיכון ישועה.
מי שחפץ בתמיכה ושיקום ההתיישבות לאחר המכה הקשה שסבלו יישוביי עוטף עזה והצפון ב-7 באוקטובר, לא יכול לתת יד להחלטת השר, החלטה פוליטית קיצונית, שמעבר להיותה פגיעה ערכית ומעשית בהתיישבות, היא איננה ראויה בעיקר בתקופה זו.
לאורך 38 שנים ניתנה לי ההזדמנות לחוות עבודה חינוכית משמעותית, כמחנכת, מורה מקצועית, תפקידי רוחב שונים, מנהלת ומפקחת כוללת.
למרות שפרשתי, אינני יכולה לעמוד מן הצד ולאפשר למהלך כזה להתקיים.
אני קוראת לכל המנהלים, צוותי החינוך, נציגי מועצת התלמידים המחוזית, חברי כנסת, אנשי חינוך בעבר ובהווה, יו״ר המועצות האזוריות, ראשי מועצות, מזכ״לי תנועות ההתיישבות (תנועת המושבים, התנועה הקיבוצית), הנהגת הקיבוץ הדתי,
אנשי תנועות הנוער, מנהלי מחלקות חינוך במועצות האזוריות, מנהלי קהילות, מנהיגי מפלגות ולמי שעדיין ערכי ההתיישבות וישראל ״הישנה והטובה״ כפי שהכרנו, חשובים לו, להתגייס ולעצור את החלטת שר החינוך!
מחויבים לערכי ההתיישבות העובדת
השיטות החינוכיות הפכו לשם דבר במערכת החינוך
החינוך ההתיישבותי הוקם עם קום המדינה כיחידה במשרד החקלאות וב-1961 עבר למשרד החינוך.
ב-1996 הוקם "המנהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער", כך הורחבה סמכותו של המנהל לתקצב ולפקח גם על בתי הספר העל יסודיים במועצות האזוריות, וגם על מסגרות חינוך פנימייתיות: כפרי הנוער החקלאיים והימיים, המפעל להכשרת ילדי ישראל (מל"י) וכלל הפנימיות החינוכיות וחברות נוער בקיבוצים והפנימיות באולפנות ובישיבות, שבמסגרתן מתקיימים חיים פנימייתיים ותוכנית נעל"ה.
המהלך חייב התמחות ופיתוח תורה מקצועית. למשל בהיבט של כפרי הנוער בנושאי איתור, קליטה והשמה של תלמידים בחינוך הפנימייתי, פיקוח חינוכי, הדרכה לתלמידי הפנימיות ומעטפת שירותים עבורם. בצד זאת פותחה גם תפיסה לשילוב חברתי ולמידה משותפת של תלמידי פנימייה עם תלמידים במועצות האזוריות.
כיום, מפקח המנהל לחינוך התיישבותי על 114,000 תלמידים ב-172 בתי ספר, מתוכם 97,000 תלמידי בתי ספר אזוריים במועצות וכ-28,500 תלמידים המתגוררים ב-54 כפרי הנוער ובפנימיות ומתחנכים יחד עם תלמידים מהמועצות האזוריות. המנהל לחינוך התיישבותי פועל במסגרת חוזר מנכ"ל שיצא לפני פחות משנתיים, בסוף אפריל 2022.
