אלוף (במיל') אייל בן ראובן קורא לא לזלזל בהסכם החדש שישראל חתמה עליו עם ממשלת לבנון, מסביר מה הם סיכוייו להתממש, וכיצד הפעם עלינו, על האמריקאים ועל הלבנונים לנהוג כדי שבאמת ייצא לפועל
*תמונה ראשית: אלוף (במיל') אייל בן ראובן. במלחמה לקח על עצמו את טיפוח כיתות הכוננות. צילום: אלבום פרטי
אלוף (במיל') אייל בן ראובן לחם במלחמות ישראל, השתחרר ואף כיהן כחבר כנסת. גם לאחר שסיים את עבודתו בכנסת המשיך לפעול רבות למען השבויים והנעדרים והלומי קרב, ומתחילת המלחמה בעזה סייע להקים גוף אזרחי שיקים 12 חוות טיפוליות ללוחמים וללוחמות. בנוסף פעל (ביחד עם האלוף (במיל') יום טוב סמיה) לשיפור מוכנות כיתות הכוננות.
אייל שלום, מה דעתך על ההסכם החדש שנחתם בין מדינת ישראל לממשלת לבנון?
"צריך להגיד בצורה הכי ישירה והכי פשוטה – מלחמות נגמרות בהסכמים! את ההסכם עם ממשלת לבנון שעשו עכשיו אפשר היה לעשות לפני שנה וחצי בערך, כאשר היינו מבחינה צבאית ומדינית הרבה יותר טוב ממה שאנחנו עכשיו.
אנשים כבר כמעט שכחו את מבצע הביפרים, ושהרגנו את נסראללה ושצה"ל הביא הישגים אדירים למדינת ישראל, אבל הדרג המדיני שלנו לכל אורך הדרך כבר שלוש שנים נהג עד היום למסמס את ההישגים הצבאיים ולא עשה איתם כלום!
לשמחתנו יש נשיא אמריקאי שיש לו אינטרס שונה משלנו, אבל בעניין הזה של הפסקת מלחמות הוא דווקא בסדר. הוא גם מבין שהוא הלך למלחמה באיראן, ויש שאלה גדולה מי דחף אותו לשם, אבל הוא נכנס למלחמה הזאת והוא מחפש דרך לצאת ממנה.
טראמפ מבין מה שאצלנו לא כל כך מבינים – שמלחמה ארוכה, גם לארצות הברית ועוד יותר לישראל, היא דבר רע מאוד. צה"ל גם לא נבנה למלחמות ארוכות. כולנו זוכרים את המושג 'רצועת הביטחון' בלבנון. אני הייתי ב'שפיץ' שנכנס ללבנון ב-82' (מלחמת של"ג), ואני זוכר את כל מה שקרה לנו, כי לא עשינו שום דבר טוב, נשארנו בתוך לבנון ויצאנו עם הזנב בין הרגליים אחרי 18 שנה.
אני מספר את כל הסיפור הזה כי בשורה התחתונה אני בעד הסכם, ואני חושב שיש פה ניצול של משהו שלא היה עד היום בלבנון, וזה ממשל שרואה בחיזבאללה סרטן, כמו שאנחנו רואים אותו, אולי יותר גרוע. הסרטן הזה של חיזבאללה בתוך לבנון עושה נזק ללבנונים יותר גדול ממה שהוא עושה לנו במשך שנים. הסרטן הזה מביא את צה"ל עליהם כל חמש-שש שנים, הורס להם את המדינה. בקיצור, סרטן נוראי.
והלבנונים רוצים להיפטר ממנו, וזה דבר חדש. לכן יש ממשלה לבנונית חדשה, ובא הנשיא ג'וזף עאון ואומר: 'וואלה, בואו נעשה הסכם'. סבבה, אמהמה, יש בעיה אחת גדולה – אין לו כוח להשתלט על המדינה שלו, וזה מאוד מסוכן מבחינתו, אישית. היה באשיר ג'ומייל שנרצח, אבל עיקר הסכנה מבחינתו היא מלחמת אזרחים שעלולה לפרוץ בתוך לבנון. כרגע חיזבאללה אומר 'אני לא מקבל את ההסכם', ולא רק שהוא לא מקבל, אלא יש סיכוי לא קטן שהוא, כדי למסמס את ההסכם החדש, ינסה לפעול עוד יותר בכוח במטרה להכניס אותנו עוד יותר עמוק לתוך הבוץ.
לכן יש פה לא מעט סכנות הנוגעות להסכם הזה, אבל אני מאמין שבסך הכול הצעד הוא צעד נכון, צעד חיובי, צעד מדיני שמבוסס על יכולת צבאית וכוח. ופה יש שאלה – מה יקרה בלבנון? ושאלה גדולה נוספת – מה יקרה אצלנו מבחינת מקבלי ההחלטות? הרי בלי טראמפ ממשלת נתניהו לא הייתה מגיעה להסכם הזה – הרי נתניהו רוצה שנמשיך את המלחמה הזאת עד הבחירות מבחינתו, וגם אחרי הבחירות. לנתניהו יש בעניין הזה תמיכה של החבר'ה שיושבים לידו בממשלה, הם רוצים מלחמה שלא תיגמר.
אז השאלה עכשיו היא עד כמה יש סבלנות לממש את ההסכם הזה. חיזבאללה יפעל כדי לסכלו. כמובן שנצטרך להכות בו בכל הכוח ובכל מקום, ואני גם מאמין שהאמריקאים יתמכו בזה. הצד השני הוא אם אנחנו למשל נדע ללכת עם טראמפ בכל הסיפור של הפיילוט, שהוא רעיון מאוד יפה.
אישית, אני מתנגד בצורה מוחלטת להישארות ברצועת ביטחון. כמובן שאני לא בעד לצאת משם עכשיו, אני לא חושב שמחר צריך לצאת מלבנון. צריך ליצור את התנאים לכך, אבל את התפריט של 'רצועת ביטחון' אנחנו כבר מכירים. 'אכלנו' אותו 18 שנה, אנחנו יודעים כמה 'הותר לפרסום' זה מביא כל שנה וכמה מעט ביטחון זה מביא.
שאלו אותי: האם מדינת ישראל יכולה להגן על עצמה מהגבול הקודם, בלי רצועת ביטחון? אמרתי בוודאי, אם יש הסכם אז מדינת ישראל תדע להגן על עצמה מהגבול הקודם. לא צריך רצועת ביטחון – אבל במצב הנוכחי יש רצועת ביטחון מסוימת, וזה בסדר. אני בעד לא ללכת עמוק מדי, מפני שאם הולכים עמוק מדי אז גם צריך לתחזק את הקו הזה, להכניס אספקת אוכל, תחמושת ותחזוקה, ועל הדברים האלה חיזבאללה חוגג, על כל השיירות שלנו ועל כל מה שאנחנו משלמים בדרך.
לכן, אני חושב שבשורה התחתונה אני בעד ההסכם הזה. אני חושב שיש פה הסכם עם הרבה רציונל מדיני תומך צבאי, או רציונל צבאי תומך מדיני. ואם נשכיל לעשות אותו בשיתוף פעולה אמיתי עם ממשלת לבנון, כלומר, שאם למשל הם לא מצליחים לנקות את חיזבאללה באזור מסוים, עד כדי פריצת מלחמת אזרחים בלבנון, אני לא מוציא מכלל אפשרות שישראל תעזור ללבנון לפגוע בחיזבאללה. זה אפשרי. לא שאני רוצה שזה יקרה, אבל זה יכול לקרות. ישראל צריכה לעזור לממשלת לבנון לבצע את ההסכם הזה, כי אנחנו מבינים ויודעים שלבד לבנון לא תוכל לעשות זאת."
כתוב בהסכם שגורמים מסוימים יסייעו ללבנון לממש את ההסכם.
"טוב, אנחנו יודעים מה זה גורמים מסוימים. זה מודיעין, זה יכולות כאלה ואחרות. טוב שלא מרחיבים על כך ולא צריך גם לדבר על זה יותר מדי, אבל זה יעזור ללבנונים לממש את מה שהם רוצים. ברגע שיהיה שיתוף פעולה ויש רצון לממש את ההסכם, אז ימצאו את הדרכים לטפל גם במתחם התת-קרקעי בכפר תבנית. אלה הם פרטים טקטיים שאני לא נכנס אליהם. אני מקווה מאוד שלא ייווצר מצב שבו 30 המנוולים האלה שלכודים במתחם הזה ייצאו משם עם דגלים צהובים ובקריאות ניצחון. זה אסור שיקרה, ואני חושב שאפשר יהיה לפתור את זה.
ישראל כן צריכה לדעת שהיא תצטרך לעזור, וגם האמריקאים יצטרכו לעזור, למשל, בלבנות מחדש את צבא לבנון. זה דבר שאנחנו יכולים מאוד מאוד לעזור בו, וכדאי שנעזור, כי זה יתמוך בנו."
יש הטוענים שכל עוד יש בצבא לבנון חיילים שיעים – פירוק חיזבאללה לא יקרה.
"אז צבא לבנון יצטרך לשבור את הראש איך לעשות את זה. מזכיר לך שנלחמתי בלבנון ב-82' עם חיילים דרוזים. אז הייתה תנועת אמל, הנוצרים והדרוזים, וכשישבנו בלבנון היו סיפורים עם החיילים הדרוזים, הדרוזים נגד הנוצרים. והייתי צריך להפריד ביניהם, והיינו צריכים מדי פעם גם לירות על הדרוזים הלבנונים. אז כשהייתי צריך לשלוח טנק לכפר נוצרי, ובטנק מסוים היה איש צוות דרוזי, דאגתי שהטנק הזה לא ייצא… יש פתרונות. אפשר וצריך למצוא את הגמישות בדברים האלה. נכון שיש להם בעיה של חיילים שיעים, אז זו בעיה שלהם, וצבא לבנון יפעל בהתאם כדי שזו לא תהיה בעיה. הם רוצים מדינה עצמאית, לא יכול להיות שהצבא שלהם יהיה צבא שיעי. את זה הם צריכים לפתור, ובזה לא נוכל לעזור להם יותר מדי."
איפה ההסכם הזה משאיר את כל החבר'ה בשתולה, נטועה, סאסא, מרגליות וזרעית?
"תושבי הצפון ייהנו ממצב שבו ההסכם הזה מתממש, כי אם הוא לא יתממש הם ימשיכו לסבול ולבכות על זה שיורים עליהם מרחוק, והם ימשיכו לדרוש שנכבוש את לבנון ונחסל את חיזבאללה. צה"ל, לדעתי, לא צריך לכבוש את לבנון.
אני מבין מאוד את תושבי הצפון, את ראשי המועצות ואת אלה שאומרים 'תכבשו את לבנון', או 'תביאו לנו שקט ותכבשו את לבנון'. אז בסדר, כראש מועצה הוא צריך להגיד את זה, גם מבחינה פוליטית וגם כי הוא רוצה שקט לתושבים. היו לי איתם המון שיחות, והם גם יודעים את דעתי בנושא.
אני אומר שוב, בסופו של דבר מלחמה חייבת להיגמר בהסכם, אחרת תושבי הצפון ימשיכו לסבול. התושבים רוצים שקט והם צודקים. הם רוצים צבא שיהיה לפניהם, מה שקיים כרגע, והם צודקים. הם רוצים שחיזבאללה לא יהיה, וגם בזה הם צודקים. אבל את כל התנאים האלה צריך ליצור, ועד שהם לא נסגרים אז הצבא נמצא בתוך לבנון.
האם הצבא מסוגל לעצור כל טיל או רחפן או רקטה שבאה מלבנון? התשובה היא לא. בשביל זה צריך לכבוש את ביירות, ואני מקווה שאף אחד לא מתכנן לעשות את זה. כרגע קו הפרישה של צה"ל הוא קו טוב, ואנחנו צריכים להישאר בו עד שההסכם החדש ימומש."
