ריאיון מיוחד עם אבשלום (אבו) וילן

"איני מסיים את עבודתי בתחושת חמיצות. אני מסיים בתחושה מעורבת"

כך פותח אבשלום (אבו) וילן את הריאיון עימו לסיכום תקופת עבודתו בשירות החקלאות

ופנינים נוספים מדבריו: "הנושא העיקרי שדנו בו באחרונה, העברה מהגנה מכסית לתמיכה ישירה בחקלאים, לא יצא אל הפועל, אלא מוסמס צינית, לא אחראית ומסוכנת לחקלאות הישראלית ● "יש בישראל 15-16 אלף חקלאים שחייבים לעבוד ביחד – זה מה שעשיתי 14 שנה, צריך לתת תשובות לכולם בעבודה משותפת" ● "אביגדור ליברמן החליט לא לכבד הסכמים. סמוטריץ' ממשיך באותו קו. עשה הסכם חלב והפר אותו אחרי שבועיים"

אבשלום (אבו) וילן נחשב אחת הדמויות היצירתיות ביותר במגזר החקלאי. לאורך קריירה של ארבעה עשורים במגוון של תפקידים ציבוריים ומפלגתיים, ידע להתנסח היטב, היטיב להופיע בפני הציבור, גם בשנות כהונתו כחבר כנסת, והשכיל לייצג את חקלאי ישראל מעמדתו כמזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.

כמו בכל תחום במדינה, גם בעבודתו למען החקלאים, היו מי ששיבחו אותו והיו גם מי שביקרו את התנהלותו במפגשים מקצועיים כאלה ואחרים, אולם הכל הסכימו שהאיש הזה ניחן בתכונות שאפילו מבקריו לא היססו לומר עליו: "מר חקלאות".

ב-31 באוגוסט 2023, פינה אבשלום וילן את חדרו בקומה השנייה של בית אמות משפט וסיים את תפקידו כמזכ"ל התאחדות החקלאים.

פגשתי באבשלום וילן, במשרדו בימים האחרונים לשהותו שם, לריאיון סיכום תקופה. קירות החדר נותרו עירומים, אחרי ש"אבו" הסיר מהם צילומים ותעודות הוקרה לרוב.

כהרגלו לא היסס להשיב על שאלותיי, גם כאלה שנגעו לסיום כהונתו, שלא מרצונו, גם אם עשה את עבודתו לאורך ארבע עשרה שנים, מאז סיים תקופה של עשור שנים כחבר כנסת.

אתה עוזב את תפקיד מזכ"ל התאחדות החקלאים בתחושת חמיצות?

"איני מסיים את עבודתי בתחושת חמיצות. אני מסיים בתחושה מעורבת, מפני שהנושא העיקרי שדנו בו באחרונה, העברה מהגנה מכסית לתמיכה ישירה בחקלאים, בגידולים, לא יצא אל הפועל, אלא מוסמס צינית, לא אחראית ומסוכנת לחקלאות הישראלית. אני חותם פרק חקלאי של 40 שנה. בצעירותי הייתי רפתן בקיבוצי נגבה, רכז רפת ורכז משק, ארבע שנים מזכיר הקיבוץ הארצי, עשר שנים בכנסת ולאורך התקופה הזאת עמדתי בראש הלובי החקלאי. כשסיימתי את כהונתי בכנסת מצאתי עצמי בחוץ ושקלתי לאן פניי. יוסטה בלייר ז"ל שהיה בראש התאחדות החקלאים נפטר לפתע במהלך ניתוח והתנועות חיפשו מחליף. המושבים המליצו שאחליף את יוסטה, לא הקיבוצים שמהם אני בא. כך הגעתי לתפקידי בהתאחדות. היה ברור לי לאורך השנים שבאיזשהו שלב אפרד מעבודתי זו. אין לי טענות ואין לי מענות לסיום תפקידי, חשבתי לעשות עוד כמה דברים, זה כבר לא יהיה. אני לא רואה עצמי יושב בבית וסופר את הימים".

יכולת להמשיך אולם גורם בכיר במערכת החקלאית האיץ בך כבר לפני שישה חודשים לקום וללכת.

"נכון. התקנון של ההתאחדות מאד מיושן. ראשי התנועות – מושבים וקיבוצים, מציעות מי יהיה מזכ"ל ההתאחדות והם מביאים הצעה למזכירות. באו אלי ראשי התנועות הקיבוצית והמושבית ואמרו לי אחרי 14 שנה הגיע הזמן לבצע שינוי. אמרתי אז: 'לא מחליפים סוסים באמצע מאבק'. זה היה סביב תקציב המדינה. אחרי כמה חודשים באו ושאלו מתי אני מסיים והשבתי שמתקיימים דיונים על הרפורמה החקלאית. הבנתי שהם עומדים על כך שאסיים ואפרוש מהתפקיד".

מציין: "ראינו מה קרה בנושא הרפורמה. שר החקלאות אבי דיכטר נועד שש שעות עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והגיעו להבנות טובות. אבל סמוטריץ' הפר בצורה בוטה את ההסכמות וכל הרפורמה תתגלגל עוד חודשים ארוכים ללא פתרון. המכסים יורדים, כל תכנית ההרחבה – שני מיליארד שקלים להשקעות בחמש שנים, 400 מיליון שקלים למחקר לשינוי פני החקלאות – סמוטריץ' לא מתכוון לתת לכך כספים ואני לא רואה איך נצא מהפלונטר".

מהי תרומתך האישית לחקלאות ישראל?

"בגדול, בעשר שנים בכנסת ו-14 שנה כאן בהתאחדות, פעלתי תמיד להגיע להסכמים עם המדינה. הסכם תמיד יותר חזק מחוק – לשנות הסכם צריך שני צדדים. מי שלימד אותי את זה היה פרופסור יעקב נאמן ז"ל, שהיה יועץ לנושא קרקעות בקיבוץ הארצי. הוא אמר לי שצריך שניים להפר הסכם. היום הממשלה מפרה הסכמים בלי למצמץ".

מדגיש: "הגעתי לעשרות הסכמים, הובלתי מהלך להסכמים, שיבטיחו יציבות. חתמנו עשרות הסכמים בנושאים חקלאיים: מים, עובדים זרים, חלב, עופות, הטלה. בסופו של יום הטכניקות מתבשלות. תרומתי האישית היא בעיקר חיבור בין המערכת החקלאית למערכת הפוליטית. הניסיון שלי והקשרים שלי חצו מפלגות. שיתפנו פעולה בין מפלגות והגענו להסכמים".

עד כמה התאחדות החקלאים בלעדיך תיראה אחרת?

"בוודאי שההתאחדות תיראה אחרת. כל מחליף נותן צביון אישי. יש שתיים-שלוש שאלות מרכזיות. האם ראשי המערכת וארגוני המגדלים יבינו וישכילו לשמור על המערכת ביחד. יש בישראל 15-16 אלף חקלאים, אין סוף גופים. כמה הם שווים פוליטית, שליש מנדט, חצי מנדט לכנסת. אם לא יבינו שחייבים לעבוד ביחד…זה מה שעשיתי 14 שנה. צריך לתת תשובות לכולם בעבודה משותפת. אני מאד מקווה שמחליפי בתפקיד (אורי דורמן – ש.ו.) ישמור על עבודה משותפת. הנקודה השנייה היא יכולת המאבק הפוליטי. זה נושא מורכב ומסובך. המערכת הפוליטית השתנתה מאד. כאוס פוליטי שלא יודעים לאן יתקדם. המחאה היא סימפטום. ברגע שמתחילים לשנות מצב היסטורי, לא ברור מה יהיה. אולי עשרה אחוזים זה מהותי. תשעים אחוז פרסונלי. זה יוצר מצב מאד פוליטי; הקטע הפוליטי להגיע להבנות יהיה יותר מורכב. אביגדור ליברמן החליט לא לכבד הסכמים. סמוטריץ ממשיך באותו קו. עשה הסכם חלב והפר אותו אחרי שבועיים".

עד כמה התאחדות החקלאים תומכת/מסייעת לחקלאי ישראל?

"ההתאחדות עובדת עם כל הארגונים והתנועות אל מול המדינה. העובדה שעוסקים בענף אחד עם כל המערכת, לא פעם פוליטיקאים לא מבינים את זה, אתן לך דוגמא: יושב ראש ועדת הכלכלה בכנסת, דוד ביטן, שאל את מנכ"ל ארגון מגדלי העופות, מוטי אלקבץ, האם הוא מייצג קיבוצים ומושבים יחד. אלקבץ ענה: נכון, אני מייצג את כולם. הקטע הכי משמעותי זה היכולת להתמודד עם מערכת פוליטית שנמצאת בקריסה, מפרים הסכמים. הקטע הפוליטי הופך יותר קריטי. יש להתאחדות חקלאי ישראל מעמד והמדינה מכירה בה כגוף שמייצג את כל החקלאים. הפרדוקס הוא שלפני עשר שנים הצענו למדינה תמיכה ישירה בחקלאים. האוצר רצה אז לפרק תכנון רב-שנים בחלב ובביצים. כשהשר ליברמן הביא תכנית להורדת מכסים אמרנו: אתם מטורפים. 100 שקל פיצוי לדונם. פחות מ-750 מיליון שקלים בשנה, אין סיכוי שזה יעבוד. כל העולם תומך במזון בכל מדינה, משבר האקלים וההשלכות על ייצור מזון הם קריטיים. וכאן, לא מורידים את יוקר המחייה".

במבט לאחור, היכן נהנית יותר, בכנסת או בבניין אמות משפט בתל-אביב, מעוז ההתאחדות?

"בכנסת מאד נהניתי. ראיתי שם במה מרכזית של המדינה. כך התייחסתי לכנסת. הייתה לי השפעה כמחוקק ובוועדות. לא בזבזתי את זמני. יש גם מחירים אישיים. הכנסת היא מקום מאד ציני. כל הזמן אתה במלחמות ובקרבות. בהתאחדות החקלאים הייתה לי הנאה אחרת. נהניתי לעבוד עם חקלאים. כאן זה הרבה יותר רגוע. בכנסת ידעתי שבסופו של יום אתה משקיע בדברים הקיומיים. כאן – בנושא כסף. שבע שנים עסקתי בחוק המילואים, עבדתי מול שלושה שרי ביטחון. עשו סדר חדש, מינו קצין מילואים ראשי, העליתי שכר לאנשי מילואים – סטודנטים בחופשות שנקראו לשירות. יושב ראש ועדת חוץ וביטחון באותה עת, צחי הנגבי, אמר לי שרק בשביל חוק המילואים היו צריכים להשאיר אותי בכנסת עוד כמה שנים. בכנסת אתה משפיע על מדינת ישראל. עם כל הביקורת על כנסת וממשלה".

ציין בבקשה הנהגה חקלאית בבית דגן שעבדה נכון וטוב למען החקלאים ולמי תעניק ציון נכשל?

"אני חושב שהסמנכ"לים הבכירים במשרד החקלאות עושים עבודה מקצועית, מעולה. צביקה כהן, אורי צוק-בר, אסף לוי ואחרים. יוסי ישי היה מנכ"ל משרד מעולה. לאורך שנים הכיר את התחום מצוין. הגענו להבנות מראש לקראת דיון בכנסת. ואז הגיע רמי כהן, המנכ"ל של השר יאיר שמיר. אמרתי אז לליברמן תשאיר את יוסי ישי. לא עזר לי. רמי כהן אמר לנו: אנחנו לא חייבים לכם כלום. הוא לא הבין נושאים בסיסיים שנדונו בכנסת.

"השיא השלילי ביותר מגיע למנכ"לית הקודמת, עו"ד נעמה קאופמן-פס. בחודש הראשון לתפקידה ראיתי כבר שהדברים לא עובדים כשורה. היא מידרה את הסמנכ"לים ולא שיתפה אותם בנושאים השונים. היא הודיעה: דיונים רק איתה, לא בשיתוף סמנכ"לים. אמרתי לה: הכרתי שתי מערכות עבודה: חיל האויר וסיירת מטכ"ל. כל הגורמים הרלוונטיים יושבים יחד. לא הסתכלו על דרגות. כל אחד העלה רעיון או השגה וכולם השתתפו בדיון. איך את קובעת שאם יש שאלה מקצועית לא תשאלי את הסמנכ"לים במשרד. השיא היה שהיא סירבה לדבר איתנו. פניתי לשר עודד פורר ואמרתי לו: זה לא עובד ככה. אותי לא תפסו בדבר שקר. ההתנהגות הציבורית שלה הייתה מחפירה. כל יחסי האנוש שלה היו מאד בעייתיים. הנזק שהיא גרמה לעובדי המשרד לקח זמן לתקן עם בואם של שוסטר ואיצקוביץ'. היא שלחה עוזרת שלה שצילמה שאני מתכתב בטלפון עם צביקה כהן שהיה באילת ובודק איתו מה ייתפס ומה לא, ושיחררה את הצילומים לתקשורת. זה קרה במשרד ראש הממשלה בירושלים. היה לי אישור מהשר פורר להתכתב עם צביקה כהן. הגשתי תלונה במשטרה נגד המנכ"לית. הגשתי תלונה לנציב שירות המדינה. פשוט בושה שכך התנהלה מנכ"לית משרד ממשלתי. אתי היא גמרה את הקריירה הציבורית שלה. רמי כהן יהיה בכלא ולגביה יש קונצנזוס שנכשלה בתפקידה".

התרגשת באירוע הפרידה במועדון צוותא? ממי במיוחד?

"התרגשתי מאד מהאווירה. לא ציפיתי לאירוע כזה, לדברים שהשמיעו. ארגון מגדלי ירקות ערך לי מסיבת פרידה באשקלון וגם שם מאד התרגשתי. ראיתי בדברים שנאמרו ביטוי של חברות יפה, אתה עובד עם אנשים לא רק עם ניירות. התרגשתי מהיחס של אנשים. פעם ראשונה ששני הבנים שלי פתחו את הפה. הם לא מדברים בשום מקום. אירוע מרגש".

המלצת לבניך לא ללכת בנתיב החקלאי?

"יש לי שני בנים, שניהם הלכו למסלולים ביטחוניים. אבנר בהייטק ובטכנולוגיה. איתמר סיים תואר שני בפקולטה לחקלאות וניהל בפרו חווה חקלאית משך שנתיים. היום הוא מייצג חברה הולנדית שמפתחת זרעים".

לסיום, אתה בן 72 וחצי, מה תעשה מכאן ואילך? מה הציעו לך?

"סיימתי בסוף חודש אוגוסט. החזרתי את הרכב הצמוד. לא תכננתי שום דבר. לצאת לפנסיה, לשבת בבית ולקרוא ספרים זה לא יקרה. לא קיבלתי עד היום שום הצעה. אני בודק כל מיני דברים. נושא ביטחון המזון ומשבר האקלים מדבר אלי מאד. בצוותא עם ראש המל"ל בממשלה הקודמת אייל חולתא התחלנו לקדם פרויקט באמצעות טכנולוגיה ישראלית וכסף אמירתי לפתור בעיית מזון במזרח התיכון. האמירתים מסייעים למצרים לקבל חיטה. יש המון פטנטים ישראליים וזה אחד מהם. נושאים שחובה לקדם אותם עם כסף אמירתי. חזון של שיתוף פעולה עם מדינות האזור. צריך חיבורים במערכות הפוליטיות".

שיחק כדורעף בהפועל נגבה והפועל חצור

אבשלום (אבו) וילן. בן 72 וחצי. נולד ומתגורר בקיבוץ נגבה. נשוי לנעמי, שהייתה מורה לאמנות במוסד החינוכי "צפית" ומחנכת. הורים לאבנר (43) נשוי+2, איש הייטק. איתמר (36) נשוי+1 עובד בחברת זרעים הולנדית.

בוגר סיירת מטכ"ל בצוות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהיה אז בדרגת סרן במילואים. "עשינו באותה תקופה (1970-74) הכי הרבה מבצעים. אני מכיר את ביבי כמו את כף ידי. עם ביבי ויוני נתניהו ז"ל היו לי יחסים מיוחדים".

מאין מקור הכינוי אבו? שאלתי ואבו וילן השיב: "בקיבוץ גידלו ילדים בשישיות. הייתה ילדה שאח שלה נקרא אבשלום ובקיצור קראה לו אבי. היא החליטה שלא יקראו לי כמו לאחיה והילדים קראו לי אבו".

אביו של "אבו", יעקב (קובה) וילן, היה מפקד כוחות ההגנה על קיבוץ נגבה במלחמת העצמאות, אח"כ היה בין השאר גזבר ההתאחדות לספורט.

אבו וילן בוגר האוניברסיטה העברית בכלכלה ופילוסופיה. חקלאי וכלכלן. שיחק בצעירותו כדורעף בהפועל נגבה והפועל חצור בליגה הלאומית.

היה ממייסדי תנועת "שלום עכשיו" ב-1978. ב-1990 מזכ"ל מפלגת מפ"ם.

ב-1993-96שליח השומר הצעיר והקיבוץ הארצי לצפון אמריקה. ב-1996 מזכיר הקיבוץ הארצי עד שנבחר לכנסת בשנת 1999 וכיהן בה עשר שנים. היה בין השאר יושב ראש ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא האלימות בספורט, חבר בוועדות חינוך תרבות וספורט, הוועדה לקידום מעמד האשה. נבחר בשעתו לאיגוד הכדורסל בסיעת "עוז".

בכנסת יזם חוקים: חוק שירות המילואים עם דני יתום, תיקון לחוק בטיחות במקומות ציבוריים שאוסר על הכנסת חפצים מסוימים לאירועי ספורט ואיסור על קריאות גזעניות. תמך ביוזמת ז'נבה ופינוי התנחלויות. בכנסת נחשב ציר מתון במפלגה.