הכוכב מישלן של החיילים

כבר בשבוע הראשון למלחמה הגה השף ניר פרץ, בעל חברה לשירותי קייטרינג בכוכב מיכאל, את הרעיון להשתמש במיטב כישוריו וציוד מטבחו, על מנת לבשל מידי ערב מגוון מנות טעימות לכ-300-400 חיילים המגיעים להתאוורר מהלוחמה בעזה * לפלטפורמה זו נוספו עוד שירותים מטעם המושב: מקלחות חמות, כביסה, תספורות, מסאז' ואף לינה במידת הצורך * מושב שכולו נרתם בהתנדבות במטרה להנעים ללוחמים 

במושבים רבים הוקמו במהלך מלחמת "חרבות ברזל" חמ"לים שונים למען החיילים. לרוב מדובר בהתגייסות מתנדבים להכנת בישולים בטעמי בית, מבחר עוגות ועוגיות והעברה למרכזי ריענון החיילים. ויש מושבים שהחברים נרתמו גם לכבס ללוחמים ויזמויות נוספות. אך מושב כוכב מיכאל שבמועצה האזורית חוף אשקלון הפליא ביזמותו. כל חברי המושב נרתמו להתנדב בתחומים מגוונים, החל מקשישיו ועד הילדים ובני הנוער המסייעים. מטרה אחת עומדת בפניהם – לתת מכל הלב ולסייע בכל שאפשר לטובת הלוחמים. לצורך כך הוקם מאהל ענק במרכז המושב (תרומת "אחים לנשק") בו מארחים ומאכילים כ-300 חיילים ויותר בכל ערב! תענוג לראות מידי ערב מאות חיילים, המעמיסים בצלחותיהם שפע של מאכלי בית ונהנים מכל ביס. מודים ומברכים, ואף מכנים את השף ומטעמיו כ"כוכב מישלן" הפרטי שלהם.             

"אין סיפוק יותר גדול" 

ניר פרץ (46), שף, יזם ואיש עסקים המתגורר בכוכב מיכאל מעל שש שנים, הוא אב לשלושה ילדים ובעל חברת שירותי הסעדה וקייטרינג, הנקראת "מטבח שדה", הפועלת כארבע שנים באירועים מגוונים וחגיגות בהצלחה רבה. המיוחד בשף פרץ שהוא מבשל ומגיש בשטח את מיטב המאכלים, מעדני גורמה מהרמה הכי גבוהה וזה מה שעושה את כייף החוויה למשתתף.  

פרץ: "השקעתי בעסק הזה המון כסף כי קניתי את הציוד הכי טוב ומשוכלל. לצערנו הגיעה המלחמה שנכפתה עלינו בהפתעה והאירועים הופסקו באחת כמובן. כאדם פעיל, הבנתי שאני חייב להיות עסוק בעבודה שאני אוהב. מה יותר טבעי ומתבקש שאפעיל את המטבח ואבשל למען החיילים היוצאים להפוגות ריענון? לא תיארתי לעצמי שהמלחמה תתארך ותגיע לקרוב למאה ימים והחיילים זורמים בהמוניהם.  

"הוקם מערך שלם של מתנדבים ומתנדבות, המסייע להפעלת המיזם, כאשר אני מבשל ומקדיש את כל כולי למען הנאתם של החיילים. אני אומר שהתהליך נעשה 'דרך הלב אל היד המבשלת', היד המגוונת את התפריט והכל מחומרי גלם הכי טובים והכי טריים.  

"לגבי האוכל המבושל, חלקו הגדול מוגש כאן אצלנו במתחם, אך מגיעים אלינו גם נציגי חיילים מיחידות שונות, הלוקחים את המנות המבושלות המוכנות, היישר ללוחמים במעמקי עזה. הקמתי גם פינת אפיית פיצות בטעמים שונים. היו ערבים שנאפו אצלנו 200 פיצות כל ערב. 

"אין סיפוק יותר גדול מכך שהחיילים הגדירו את האוכל שלי כ'כוכב מישלן'," הוא משתף,  וזה כייף גדול בשבילו ועבור כל העוסקים והמסייעים במלאכה. עיניו של פרץ בורקות ומחייכות כשהוא רואה כיצד החיילים מודים ומעריכים, מבקשים חיבוק, כותבים לו מכתבי תודה ואפילו הנפיקו לו תעודות הוקרה: "אחת החוויות המרגשות ביותר שחוויתי הייתה ב- 29 באוקטובר, כשהחיילים והצוותים חגגו לי יום הולדת 46 באהבה והערכה רבה. זאת הייתה אכן יום הולדת ייחודית ומרגשת מאד. מרגש לא פחות לראות את החיילים המגיעים רעבים, ויוצאים שבעים ומרוצים מעל כל הציפיות. וזה גמולנו הגדול, שמושב שלם נרתם למשימה כל כך מחבקת ומשמעותית. זאת השליחות הגדולה שלנו. לפגוש חיילים המגיעים לראשונה, הם כבר באים במודעות לאחר ששמעו על נפלאות מיזם 'מטבח שדה' במושב, כל פעם זה מרגש אותי מחדש." 

האישה שמאחורי הקלעים 

עדי ווסקובויניק (51), אחות וטרינארית במקצועה, נשואה לבן המושב דניאל ווסקובויניק, בני זוג שהכירו עוד בימי התיכון. השניים הורים לשלושה ילדים המגויסים לצה"ל בימים אלו ביחידות שונות: "מהרגע שניר פרץ הגה את הרעיון ליזמות האכלת חיילים," אומרת עדי, "הבנו שבכוחנו להעצים את היזמות, בכך שנספק מגוון שירותים נוספים ונלווים למען הלוחמים היוצאים להתרעננות. המטרה הייתה שהמושב יהפוך למרכז שירותים נצרכים לרווחתם, שיספק את כל דרישותיהם." 

עדי מציינת כי: "במיוחד בימים הראשונים של הלחימה היה צורך גדול ורחב מאד לאירוח הלוחמים. חיילים רבים הגיעו לשטחי כינוס, מחכים לאות להיכנס לעזה, בזמן שיש לצה"ל כבר כוחות הפועלים בפנים. במקביל צוותי חיילים יצאו להתרעננות ולחילופי כוחות. מאחר ומדובר באירוח ולינה של מספר חיילים רב בכל יום, וכך נוצר צורך להכין מערכת מתכללת. לצוות את המתנדבים והמתנדבות הרבים מהמושב, שנרתמו להצלחת המשימה לפי תחום התנדבות, שעות הפעלה, ומי בצוותים הפועלים והיכן. היה צורך לקבוע מתנדבים למשמרת בוקר, צהרים וערב וכן קביעת אחראיות משמרות. תמיד מתעוררות דרישות ומטלות תוך כדי פעולה, ואנו מנסים לענות על כל המשאלות". 

וכך אורגנו לדבריה: מקלחות חמות, מגבות ומדים מכובסים ונקיים, תספורות מספרים מקצועיים, מסאז'ים מידיים אמינות ומקצועיות: "בשבועות הראשונים נערכנו גם ללינה בגנים, ובאולם הספורט עם מזרונים וכל הציוד המתבקש. תרמו לנו מכליי גז שאפשרו  מים חמים למקלחות גם במתקני הברכה במושב. וכמובן כל העזרה בנושא המרכזי האוכל והאירוח בארוחות, שגם הוא כולו נתרם בקרן מיוחדת מאנשים טובים בארץ ובחו"ל. ומתקיים בתוך אוהל ענק שנתרם ע"י "אחים לנשק" לטובת המיזם.  

זה אומר לא רק לעזור בבישול עצמו, אלה גם בכל שלבי ההכנות המקדימות לבישול. כמו: קילוף הירקות, קיצוץ לפי הצורך הנדרש לסוג הבישול. חיתוך והכנת חומרי הגלם לפי מגוון המאכלים שנבחרו לתפריט היומי ע"י ניר פרץ, אפיית עוגות והכנת קינוחים.  

"הבנו שנושא הכביסה גם הוא חשוב," מסבירה עדי, "כי מעבר לעניין ההיגייני, הוא נותן הרגשה טובה של בית ונוחות. חלק גדול מהלוחמים לא התקלחו במשך ימים ארוכים, וזה שאנו מאפשרים להם לקבל שירותים חיוניים אלו – זאת זכות גדולה! לנגד עיניי עומדת דמותו של הבן הפרטי שלי, שנכנס ויוצא מעזה. אך לא יכול להגיע עם צוותו לאכול, להתקלח ולהתפנק בבית. בשל המשימות החשובות שהם מבצעים. כך שכאמא אני יודעת בדיוק מה החיילים צריכים ומה יעשה להם כייף.  

"כשאני חושבת על התקופה הארוכה שאנו עוברים יחד עם החיילים, זוהי זכות גדולה בשבילנו לקיים מיזם מתכלל מסוג זה. אחת החוויות המרגשות הייתה בחגיגת חנוכה בהדלקת נר ראשון עם החיילים. עם סופגניות, ספינס' , והופעת אמנים מהשורה הראשונה בהתנדבות ושמחה. השנה החג קיבל משמעות אחרת, שבוודאי גם נחרטה בלב החיילים שהתארחו אצלנו. וכך במשך כל ימי חנוכה הדלקנו יחד את נרות החג ומה שהביא את נס ההתנדבויות במושב לקדמת הבמה, שגרמה לליכוד והתגבשות לחברים. זאת פעילות שכולם יכלו לראות במו עיניהם, איך ההירתמות להתנדבויות עוזרת לחיילים. וכיצד גם ועד המושב תמך וסייע בכל הנדרש למיזם."   

"עושה לנו כיף לנשמה" 

אין מראה יותר מלבב מלראות את הסבתות של כוכב מיכאל יושבות סביב שולחן, מקלפות וקוצצות ירקות לסלטים לרטבים לאוכל המתבשל ונצלה בסירים ובמחבתות. 

רוזיטה שץ (88) הגיעה למושב בגרעין ציוני של 30 משפחות עולים חדשים, שהגיעו למושב מארגנטינה בשנת 1963: "למרות שהגענו מבואנוס איירס העיר התוססת, הפכנו לחקלאים של ממש ואפילו אהבנו את העבודה במשק בענפי החקלאות השונים. בעיקר גידלנו פרחים בחממות שהיו מיועדים ליצוא. בעלי, ולנטין שץ ז"ל, שנפטר לצערי לפני כמה חודשים, היה המייסד והמנהל הראשון בארץ שהקים את בית האריזה לפרחים 'פרחים כוכב'.  

רוזיטה משתפת שהגיעו למושב כמשפחה עם שלוש בנות ועם אמה של רוזיטה ז"ל. המשפחה התרחבה וכיום יש לה  עשרה נכדים ו-12 נינים. שתי בנות מהשלוש מתגוררות במושב, וזה כייף: "מההתחלה, כשנודע לנו שמבשלים ומארחים חיילים לוחמים מעזה, מיד נרתמנו כמה חברות וותיקות. כל בוקר אנחנו מגיעות עם הרבה רצון טוב ומוטיבציה, ומכינות כל מה שמבקשים מאיתנו – מקלפים ירקות לסלטים מבושלים ותבשילי בשר, וגם לסלטים טריים מסוגים שונים. לעיתים מקלפים תפוחי אדמה, קוצצים בצל לתבשילים, וכן עגבניות, פלפל וירקות אחרים.  

"אנחנו מרגישות גאווה שאנחנו יכולות לתרום בעבודות ההכנה לבישול במטבח המרכזי 'מטבח שטח' למען החיילים היקרים שלנו. הבית שלי מול המטבח המרכזי, הריחות הנפלאים מעוררי תיאבון. מזכירים לי כל הזמן את החיילים שעוד מעט יטעמו וייהנו. לראות ולשמוע את החיילים המעריכים ומודים לכל המתנדבים במושב, זה מחמם את הלב. ועושה לנו כייף לנשמה." 

מיקה מתתיהו היא תלמידה בת 15. מיקה הגיעה עם הוריה והמשפחה לכוכב מראשל"צ בשנת 2009: "אנחנו ארבעה ילדים במשפחה ואני הבכורה. נרתמתי בשמחה לעזור במיזם המשמח לחיילים, בכל מה שביקשו ממני. כל יום יש אחראית משמרת והיא מודעת מה נחוץ? מה צריך? והיא מתפעלת אותנו.  

"הפעילות שלי מגוונת – מבישול אורז, דרך להכין סלטים, לחתוך בשר ועד לפינוי הכלים, שטיפתם ופינוי פחי האשפה ועוד. גם אחותי רומי בת ה-13 מסייעת בשמחה. כל המיזם הזה עושה לנו ממש כייף והתרגשות גדולה, באחדות של כל חברי כוכב מיכאל. לראות שכל המושב התגייס, למען המטרה החשובה הזאת להנעים את שהות ריענון החיילים הלוחמים. גם כשהחיילים באים עייפים ועם מצב רוח של יום פחות מוצלח ונפגעים, ישירות מעזה. תוך רגעים מצב הרוח שלהם משתנה, שהם נוכחים לראות ולהרגיש כמה אנו משתדלים, ועושים הכול שיהיה להם טוב, נעים וטעים. החיבוק והאהבה הגדולה שאנו מרעיפים עליהם מרגשים אותם ואותנו. והם לא מפסיקים להודות ולהלל. וזה גורם לי סיפוק גדול, וסוג של שליחות." 

הראל מדמוני (18) הוא יליד המושב ותלמיד כיתה י"ב הלומד באשקלון והוא גם מעצב שיער. סבו, אבי  פרחן, מוכר לרבים כמוביל מחאת ההתנתקות מימית. 

הראל: "במסגרת הלימודים למדתי ספרות ואני נהנה לספר, לעצב תסרוקות, שפמים וזקנים. רבים מבקשים שאספר אותם. כשהחיילים התחילו להגיע למושב היה לי ברור שאתנדב לספר אותם. יחד איתי יש עוד מספר ספרים מהמושב שהתנדבנו למשימה כדי שנעמוד בקצב הביקוש. כל יום מגיעים קבוצות חיילים אחרים. לרב מגיעים חיילים מאזורי הלחימה בעזה שלא יצאו שבועות רבים. לראות את החיילים מסופרים ומסודרים אחרי מקלחת טובה, ומדים נקיים זהו סיפוק גדול, ובמיוחד שהם נהנים ומודים מכל הלב על הפינוק. היו לי כמה חוויות מיוחדות בתחום. אחת מהן הייתה כשיצאתי לבקר את אחי הבכור, שנלחם בעזה ביחידה מיוחדת. פגשתי אותו בשטח הכינוס בזמן שיצאו להתרעננות קצרה. כמובן שהיה צורך לספר אותו ומיד חיילים נוספים ביקשו שאספר אותם." 

"יצרנו פינות אור רבות" 

אורן בר, יו"ר הוועד המקומי של המושב, אומר: "כוכב מיכאל הוא מושב ותיק שהוקם בשנת  1950 ממוקם בין שדרות לאשקלון, בתחומי המועצה האזורית חוף אשקלון. מאז השבת השחורה של ה-7 באוקטובר, התגייס ישוב שלם כדי לנהל את אורחות חייו בהתאם למציאות החדשה אליה התעוררנו, החל מכיתת כוננות, מערך חוסן לתושבים, מרכזי למידה לילדים ולנוער. תוך כדי כך גם התגבש מערך מדהים, מבוסס מתנדבים תושבי המושב, לתמיכה במאמץ הלחימה של צה"ל.  

"מיקומו של המושב בקרבת רצועת עזה יחד עם השקט היחסי (לישובים צימודי הגדר) השורר בו, מהווה נקודת הפוגה אופטימלית לכוחות העוסקים במשימות ההגנה והלחימה סביב ובתוך הרצועה. כבר שלושה חודשים שתושבי המושב מכל הגילאים, מעניקים אירוח מקיף לחיילי המילואים והסדיר: מלינה דרך כביסות, מקלחות, תספורות ובעיקר ארוחות מושקעות, שמיועדות למאות ולפעמים לאלפי חיילים ביום.  

"כבר בתחילת הלחימה הושמש העסק 'מטבח שדה' בניצוחו של השף ניר פרץ תושב המושב – והמטבח מכין אוכל חם וטעים ובעיקר ביתי ומפנק. עבור אלפי חיילים הנמצאים בהפוגות או בשטחי כינוס הסמוכים למושב. מידי ערב מוגשת ארוחה חמה ואף מועברת ליחידות בשטח ובתוך עזה. מתנדבים רבים לוקחים חלק פעיל בעשייה מבורכת זו במשמרות במהלך היום. מקשישות המושב ועד הנוער. האוכל זכה לכינוי 'כוכב מישלן' בקרב חיילי הגזרה של עוטף עזה ואף הנמצאים בתוך עזה עצמה. מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, בימים מאתגרים אלה בעזרת מתנדבים רבים מהקהילה, יצרנו במושב פינות אור רבות שמאירות את ימינו. עשייה שנותנת תקווה וחוסן קהילתי, ביטחוני וחברתי לכולנו. בתקווה לימים שקטים בתפילה לשלומם ולבריאותם של כל חיילי צה"ל, לשובם המיידי של הנעדרים והחטופים ולשיקומם המהיר של יישובי העוטף ותושביהם בתקווה לימים שקטים. 

"באוהל של אברהם אבינו" 

וכך כתב אחד הלוחמים של צה"ל אחרי ביקור בכוכב מיכאל: "הייתי השבוע עם החבר'ה בארוחת ערב בכוכב מיכאל, מושב סמוך למוצב שלנו. עכשיו בואו ננסה לגעת רגע באווירה הקסומה ששרתה שם. קורה שיש אנשים שצריכים עזרה כמענה על צורך, ובאמת עוזרים להם. קורה גם שזה מלווה בחיוך. קורה שזה אפילו מלווה לא רק בחיוך, אלא גם בתחושה טובה של סולידריות אמיתי. 

"אבל מה שהיה בכוכב מיכאל זה הרבה יותר. זה לא היה רק מענה על צורך… זה לא היה רק עם חיוך… זה לא היה רק עם חיבוק… זה היה עוד הרבה מעבר .זה היה מפנק!!! זה היה מלווה בתחושה של בית! זה היה מעומק עומק הלב. והאוכל הטעים ומשובח: סלטים אינספור, בשרים ותוספות מסוגים שונים. למי שלא אוכל בשר, הייתה אפשרות לקבל מבחר פיצות, מפיצרייה מלאה שהוקמה במיוחד בשבילנו. ולקינוח פינת קפה מפנקת, מבחר אפשרויות של שתייה. ותיקח כמה שאתה רק רוצה. והכל מוגש על ידי מתנדבים/ות בחיוך שובה לב. 

"יושבים, אוכלים בכיף, ופתאום זה מבזיק בי. אנחנו יושבים ב'אוהל של אברהם אבינו'. אוהל אברהם פתוח לכל הכיוונים – וגם פה .כמו שכתוב, אל הבקר רץ אברהם? גם פה. (ועוד כמה סוגים…) שרה, מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות- גם פה. היו עוגות ופיתות יותר משלוש סאים. הבנתם את התמונה? רק נדמה לכם. כי זו לא ארוחת ערב אחת .זה כל יום כל יום כל יום כ-300-400 מנות ולא רק בערב, גם ארוחות צהרים. כל יום כל יום! רצה הגורל והגענו לשם ביומולדת של השף המנצח ניר פרץ – המנצח הראשי על המקהלה ואיתו כל תושבי כוכב מיכאל מנער ועד זקן שכל יום, כל היום, עובדים על הדבר המופלא הזה.  

"ניר, צוות 'מטבח שדה' היקרים. לא אשכח את הדבר הזה בחיים. מאחל לך ליום הולדתך שתפיץ את האור הגדול שלך בעולם, שתמשיך להיות משמעותי כל כך, ושתבורך בכל הברכות הכתובות בתורה. יברכך ה' וישמרך. יאיר ה' פניו אליך ויחונך. יישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".