הכנס נערך במרכז המבקרים "עוז בנגב" שבקיבוץ נחל עוז כנס לסיכום מבחני זני תפוחי אדמה, שכלל תערוכה בה השתתפו חוקרים, מדריכים, חקלאים ונציגי ארגון מגדלי הירקות, מועצת הצמחים, התאחדות חקלאי ישראל ועוד
תמונה ראשית: תצוגת זני תפוחי האדמה ב"עוז הנגב"
בתאריך 2/9/2026 וכמדי שנה נערך במרכז המבקרים "עוז בנגב" שבקיבוץ נחל עוז כנס לסיכום מבחני זני תפוחי אדמה, שכלל תערוכה בה השתתפו חוקרים, מדריכים, חקלאים ונציגי ארגון מגדלי הירקות, מועצת הצמחים, התאחדות חקלאי ישראל וגופים נוספים.
את הכנס ארגנו: אורן ברנע, אשר גולן, גיל שגב וזיו מי טל, שבין היתר הפיקו חוברת מקצועית ומסודרת הנוגעת למבחני הזנים. מבחן הזנים כלל קרקע חול, לס ואורגני.
את הכנס פתח אורן ברנע, מזכיר ארגון מגדלי הירקות, שסקר את הפעילות בתחום תפו"א ובתחומים כלכליים הקשורים לחקלאות הישראלית. כבוד מיוחד ניתן ליענקלה כהן, מי שהגה דחף וקידם (בסיוע צנוע של ארגון מגדלי ירקות) את הקמת "עוז בנגב".
חורף חם
אשר גולן מציין, כי גם השנה המיקוד היה בזני שוק מקומי ובזנים בעלי אוריינטציה ליצוא, לשוק הגורמה ולתעשיה, כמו כן, חשוב לזכור שמדובר בזנים חדשים ומקור המידע היחיד לגבי שימושי הזנים הוא חברות הזרעים.
החורף אופיין בטמפרטורות גבוהות, חודש נובמבר 2025 היה חם באופן משמעותי וגם חודש דצמבר היה מאופיין בטמפרטורות מעל הממוצע.
בצפון הנגב כמות הגשמים בחודש נובמבר הייתה מתחת לממוצע. לעומת זאת, דצמבר היה חודש גשום מעל הממוצע. חודשים ינואר – פברואר 26 היו בתחום הממוצע הרב שנתי.
הגידול האורגני לווה במופעי כימשון, חלפת וכתמים נקרוטיים שגרמו לסיום הגידול מוקדם מהרגיל.
באביב 2026 נבדקו 42 זנים ובאורגני 11 זנים. בינואר – פברואר 26 היה חם מהממוצע השנתי ובמרץ – מאי היה האביב הקר ביותר מזה 25 שנים.
במסגרת הסיור בחו"ל על מצב הזרעים, התברר כי בהולנד – מרבית האזורים במצב טוב, בגרמניה נורמלי, בדנמרק המצב בסדר ובסקוטלנד שדות ונוף יפים.
צמצום בייצוא
אורן ברנע מציג גם את ענפי הייצור לשנת 2025 במיליארדי ₪, הכוללים את הפירות, הירקות, הפרחים, העופות, הבקר, ההדרים, הדייג וענף הצאן.
בנוגע למגמות בענף הירקות הוא מציין את הגידול ביבוא ירקות לתעשייה, בעיקר מסין (רסק עגבניות, תירס, שעועית, אפונה וכו'), מעבר ליבוא השום והבצל בעקבותיו. במקביל, נרשם צמצום בהיקפי הגידולים ליצוא, בעיקר בגזר ובפלפל, וכן יש קשיים בתפו"א. בנוסף, מציין אורן ברנע, כי הגידול לשוק המקומי יציב ואיכותי. לאור כל האמור, בהעדר גיוון בגידולים ויצוא שנחלש, צפויים להיווצר עודפים בשוק המקומי.
וברקע, מציין אורן, ממשיך הלחץ ממשרד האוצר ומאנשי קהלת להורדת מכסים, הסכם הסחר עם ארה"ב חתום וממתין לאישור ועדת הכספים, וכל זאת, למרות שמי ששולט ומכתיב את המחירים בשוק המקומי הם הרשתות והיבואנים.
בטחון המזון
לסיום הכנס הרצה עמית בן צור ממכון "יסודות" בנושא "מוציאים את החקלאות מהבוץ" – הרצאה העוסקת באסטרטגיה לביטחון המזון של ישראל. עמית מזכיר, כי כבר בשנת 2015 הזהיר ארגון ה-OECD מפגיעה נרחבת ביבולים ברוב חלקי העולם כתוצאה משינוי האקלים. והפועל היוצא מכך – מחירי המזון עלו בצורה משמעותית בתוך זמן קצר.
עוד מציין בן צור,כי בישראל הקרקע החקלאית מצומצמת מאוד ושיעור החקלאים מכלל המועסקים באוכלוסיה הישראלית הוא בין הנמוכים בעולם, וקובע כי כל מדינה צריכה להחליט על התמהיל שמתאים לה בנוגע למקורות המזון – חקלאות מקומית, יבוא ומלאי חירום.
שתי בעיות ציבוריות בישראל, מציין עמית: 1. חוסר יציבות של אספקת המזון וזאת עקב צמצום הייצור, גידול בביקוש ושבריריות באספקת המזון. 2. היעדר התייחסות אסטרטגית של הממשלה הכוללת אי התייחסות מתכללת בין משרדית, קיימת התייחסות להיבטים ספציפיים הנוגעים למזון וכן לא קיים גוף ממשלתי שאחראי על מדיניות בטחון המזון הלאומי.
עוד מציין עמית שבשנת 2050, בה תגדל האוכלוסייה בישראל ל-15.7 מיליון נפש, כדי שתהיה אפשרות לספק עצמאית את קבוצת המזון העיקרית, החקלאות הישראלית חייבת לגדול משמעותית. שינוי דפוסי התזונה יכול לתרום לשיפור ביטחון המזון – אבל גם לאחריו החקלאות הישראלית לא תוכל לספק את כל צרכי המזון.
לדבריו התרחיש המרכזי הינו שהשגרה מתדרדרת. כמו כן, קיימים תרחישים נוספים שיש להביאם בחשבון.
ובכן, מה צריך לעשות אסטרטגית וכוללת? הכנת תוכנית לביטחון מזון לאומי שתכלול:
- תכנון מושכל של מערכת אספקת המזון.
- קביעת הגורם המתאים לניהול אסטרטגיית המזון.
- עיגון האסטרטגיה בהחלטות ממשלה.
- עיצוב כלי מדיניות שיביאו למימוש מעשי – בכל הרשויות ובכל הדרגים בשגרה ובחירום.
המדיניות תכלול:
- קידום הייצור והפריון של החקלאות המקומית.
- שמירה על חוסנן של המערכות החקלאיות.
- יבוא על בסיס ניהול סיכונים מושכל.
- ייעול ומיטוב שרשראות השיווק והאספקה.
- צמצום אובדן ופחת המזון.
- שינוי בהרגלי הצריכה של האוכלוסייה.
האתגרים העומדים בפני החקלאות הישראלית: בעיית המעמד בשרשרת הערך, מדיניות סחר בלתי צפויה, העדר דור חדש, אי ודאות במחירי המים, העסקת עובדים בעלות גבוהה. מדיניות תמיכות ותמריצים קצרת טווח ולא מתקדמת, אי ודאות בשימושי קרקע, התפתחות הפריון, סיכוני השוק והיעדר כלים להתמודדות עם האתגר המשולש.
משרד החקלאות אימץ את התוכנית של יסודות עם מספר התאמות ומקדם אותה מול משרדי הממשלה הרלבנטיים. התוכנית גם מוצגת לפני המפלגות השונות בתקווה שתתקדם גם בכנסת הבאה עלינו לטובה.
ברכותינו לעוסקים במלאכה והצלחה רבה לחקלאות הישראלית.
