שמואל גלנץ

ההורים הביאו ארבע אחיות ודיתי הביאה לעולם שלוש בנות. כך קרה שמשק רויניק במושב בית שערים, הפך כולו למשק של נשים. דיתי (יהודית) רויניק, היא בת ממשיכה והיום היא בשותפות עם אחותה איה ובעזרת

לקראת השנה החדשה, עושים סדר בניהול המשק המשפחתי: מעקרונות משטר הנחלות והסדרת השימושים מול רמ"י ועד לפתרונות להעברה בין דורית ושמירת הלכידות המשפחתית לאורך השנים, המבנה ההתיישבותי היה ברור: נחלה אחת למשפחה אחת (יחיד

מתרגשים לפתוח שנה עם 215 יישובים, לאחר שנה של צמיחה בכל הארץ לאחר קיץ חוויתי, מלא ומגוון עם מפעלים ארציים לכל השכבות, לאחר תקופת ההיערכות לפתיחת השנה ולאחר כניסת שכבת הגרעינרים החדשה, שכבת סברס

ליאור שמחה מדבר על הפוליטיקה: "בעולם שמה שמעניין את הפוליטיקאים זה הכיסא, מבחינתי התנועה מעל הכל", על הקיבוצים: "לא פתרון נדל"ן, פתרון חיים" ועל המחיר האישי: "היו רוצים לראות אותי יותר בבית". מזכ"ל התנועה

מספר קיבוצים נחושים כבר שילבו כוחות כדי להגביל את השימוש של הילדים ובני הנוער במסכים: דחיית גיל קבלת הסמארטפון, יום בשבוע ללא מסכים ואיסור שימוש בניידים במרחבים חברתיים וציבוריים, אלו רק חלק מהצעדים אליהם

ספרו של מתי פרידמן, "לחפש בן אדם", שב אל סיפורם של צנחני היישוב במלחמת העולם השנייה, כמעט כולם חברי קיבוצים, ומעלה מחדש את השאלות הקשות: האם המבצע נידון לכישלון מלכתחילה, מה חשבו על כך

חגי תשרי אינם מאפשרים לאמונות הגדולות שלנו להישאר רעיונות יפים. הם מכניסים אותן אל הזמן, אל הגוף ואל החיים *תמונה ראשית: תקיעה בשופר ליד גבול לבנון. צילום: איל מרגולין/ פלש90  "גאונותה של היהדות", כותב

פעם כפר שלם גידל אותנו. מאז הקיבוץ השתנה. אם אנחנו רוצים שלמילים "חינוך קיבוצי" תהיה משמעות, עלינו לנסח מחדש את האמנה החינוכית *תמונה ראשית: ברפסודיה. מי אחראי על התנהגותו של הילד במרחב הציבורי? צילום: לימור

האומנית הדר סייפן מראש הנקרה הופכת מקלטים, גדרות ופטרולים ליצירות אומנות מהפנטות. איך ילדות תחת קטיושות הפכה לשפה אומנותית, למה היא אוהבת מקלטים, ומדוע, למרות הכול, היא ממשיכה לבחור לחיות על הגבול? *תמונה ראשית: