הצתת מועצות דתיות: כתב אישום נגד ציון כהן
יבול שיא
הרפת והחלב
בקעת הירדן צילום עמוס דה וינטר

בחזרה לתוכנית אלון ותקפותה להיום

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בגליון "הזמן הירוק" האחרון (4.6.2020) התפרסם מאמר של תמר רז, "ההחמצה הגורלית", בו היא מצרה על כך שמפלגת העבודה ומדינת ישראל לא הלכה בדרכו של יגאל אלון. הדרך שהיה בה סיכוי, לדעתה, לשנות את המציאות במזרח התיכון כולו. על רקע הדברים ועל רקע הדיבורים על סיפוח בקעת הירדן (על פי "תוכנית אלון" לכאורה) מצאתי לנכון לחזור ולבחון את תוכניתו של אלון, כפי שהוא יצא איתה לאחר הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים. לבחון מה מהתוכנית תקף להיום ואת מה יש לעדכן ולחדש.

עיקרי התוכנית – תוכנית אלון

סמוך לניצחון הגדול במלחמת ששת הימים יצא יגאל אלון עם תוכנית מדינית וביטחונית, נועזת ומרחיקת ראות לזמנה. התוכנית דיברה על החזרת רוב שטחי יהודה ושומרון שנכבשו במלחמה לממלכת ירדן והימנעות משליטה על רובו של העם הפלסטיני, תוך הסרת האיום הביטחוני מהחזית המזרחית. הסרת האיום על ידי שמירת בקעת הירדן ואחיזת צה"ל בשטחים השולטים על גב ההר. זו הייתה תוכנית ששילבה את צרכי הביטחון, כפי שהם הובנו באותם הימים, יחד עם הימנעות משליטה על רובו של העם הפלסטיני, ושמירה על רוב יהודי מוצק במדינת ישראל. רוב שיבטיח את היותנו מדינה יהודית ודמוקרטית. היה בתוכניתו גם רצון להחזיר לממלכה (ירדן) את כבודה שנפגע קשות מתוצאות המלחמה.

האיום הביטחוני

באותם הימים בהן נכתבה התוכנית היו הדיביזיות המשוריינות והממוכנות, של הצבאות הסדירים הערביים, האיום העיקרי על בטחונה וקיומה של מדינת ישראל. איום שהתממש במידה רבה לאחר שנים ספורות, כאשר חצו הכוחות המצריים את תעלת סואץ בדרום והדיביזיות הסוריות תקפו ברמת הגולן, במלחמת יום הכיפורים. אלה היו האיומים שנאלצנו להתמודד מולם באותם הימים. כולנו, מי שעברו את קורסי הפיקוד של צה"ל, למדנו ולימדנו שהכרעה במלחמה מתרחשת אך ורק כאשר מתבצע מהלך קרקעי משמעותי. כולנו ידענו להעריך את עוצמת המכשול הקרקעי, מול הגייסות המסתערים של התוקף. נכון לסייג אמירה זו לאור הניסיון המוצלח של צה"ל להתגבר על המכשול הקרקעי ולכבוש את רמת הגולן בתנועה מהעמק אל ההר, בששת הימים. דבר שהיה נכון במידה מסוימת גם לגבי כוחות המילואים שמיהרו לרמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. חשוב לזכור שגם בימים ההם, יכולים היו אויבינו להטריד אותנו באש ללא חציית הגבול, אך היו אלה הטרדות לא ממוקדות ולא יעילות, שהכבידו מאוד על החיים אך לא איימו על קיומה וריבונותה של מדינת ישראל. בהמשך הרשימה ננסה לבחון את השתנות האיומים מאז ועד היום.

הכוחות הסדירים

לאחר הסכמי השלום (הקר) עם מצרים ועם ממלכת ירדן, ולאור ההתפתחויות המדיניות במרחב, איננו רואים היום איום של צבאות סדירים וממוכנים על ישראל. במידה ויש ממש באיום מצידן של מדינות כמו איראן, עיראק או סוריה, מדובר בעיקר על ירי מכלי נשק ארוכי טווח, שעשויים להיות בעלי כושר פגיעה מדויק וגרימת נזק רב.

ארגוני הטרור

האיומים העיקריים, נכון להיום, הם מצד ארגוני הטרור לסוגיהם, בין שאלו ארגונים הנמצאים בשטחים שבשליטתנו ובין שאלו ארגונים הממוקמים מעבר לגבולות, כמו החמאס, חיזבאללה ודאעש. האיום מתוך השטחים שבשליטת כוחות הביטחון הישראלים מתאפיין בעיקרו בפיגועים על ידי יחידים, רובם ביוזמה מקומית ללא תכנון והנחיה ממוסדת. ככלל הטרור הזה מאיים על העורף ולא על קווי החזית לאורך הגבולות. האיום של הארגונים שמעבר לגבול מתאפיין בירי רקטות וטילים היכולים להגיע לטווחים ארוכים. בשנים האחרונות נוספו גם בלוני התבערה, שנכון להיום אין לנו תשובה טובה מולם. כל אלה הם שילוב של פגיעה ביישובים ובאזרחים והתגרות בכוחות הביטחון לאורך הגבולות. רוב הפיגועים הללו יזומים ומונחים על ידי הנהגות הארגונים.

התפתחות כלי הנשק

כלי הנשק ארוכי הטווח, הרקטות והטילים למיניהם, עברו שיפור משמעותי, מאז שנות השישים והשבעים של המאה הקודמת. היום הם מדויקים  מאוד ויכולים לגרום נזקים משמעותיים גם ממרחקים גדולים. מי שמצטייד בכלים מהסוגים הללו אינו צריך לחצות את הגבולות כדי לפגוע במטרות נקודתיות בערים, ביישובים ובמתקנים החיוניים בעורפה של מדינת ישראל. במידה מסוימת נוצר היפוך בסיכונים, הנשק ארוך הטווח והמדויק יעיל יותר בטווחים הבינוניים והארוכים והוא פחות יעיל לגבי מטרות בטווחים הקצרים. כדי להתגבר על מערכות ההגנה המתקדמות של ישראל ("כיפת ברזל" ואחרות), ייאלצו התוקפים להפעיל מסה גדולה של אמצעים בליסטיים בבת אחת. לאלה נוסף לאחרונה גם נשק ה"סייבר", המאפשר לשבש מערכות ממוחשבות חיוניות מרחוק. כאן טווחי הפעולה ארוכים עוד יותר אפילו מהטילים ארוכי הטווח, והמשמעות מרחיבה מאוד את תחום הנזקים ההדדיים. על חימוש גרעיני לא מדברים כלל בהקשר זה של קביעת הגבולות.

המנהרות ההתקפיות

המנהרות שחופרים ארגוני החבלה בדרום ואלו שהתגלו לאחרונה בצפון הן מטרד אמיתי ויש להילחם בהן, אך הן אינן מסכנות את קיומה וריבונותה של מדינת ישראל. בכל מקרה זו מלחמה על הגבול שיש להמשיך לעשותה בחוכמה ובנחישות.

לסיכום

מתיאור השתנותם של האיומים עולה כי נכון לשקול מחדש את ההיערכות הקרקעית הנחוצה היום לביטחוננו ואת השפעת התהליכים והשינויים שחלו באזור לאחר יותר מחמישים שנה, מאז מלחמת ששת הימים. נראה שאי אפשר יהיה להתעלם מגושי ההתיישבות (היהודית) הגדולים שנוצרו מאז ועד היום ונכון יהיה להציע פיצוי מתאים בגינם. אין לי ספק שאם יגאל היה אתנו היום הוא היה מעדכן את תוכניתו, בהתאם למטרות שהנחו אותו בזמנו, ובהתייחס לתהליכים ולשינויים שחלו מאז ועד היום.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רכבת ישראל תוכל להקים מסוף מטענים גדול מצפון למעבר ארז, רק בכפוף להתחשבות בקיבוץ ארז רכבת ישראל תקיים מסוף מטענים : הוועדה המחוזית מחוז דרום,  קיבלה את מרבית ההתנגדויות של קיבוץ ארז, של המועצה
2 דק' קריאה
משרד האוצר גנז את התכנית להקים אשכול כליאה חדש בשטח קיבוץ מגידו אשכול כליאה: כלא מגידו היה אמור לעבור לאשכול החדש  ובאזור הכלא תוכנן להקים מרכז תיירותי גדול, על בסיס הפסיפס העתיק שנמצא שם.
2 דק' קריאה
דגנית ורד, יושבת ראש הדירקטוריון ומנהלת הפיתוח העסקי של  VIAQUA  "המוצר הראשון של החברה החדשה הוא תוסף תזונה שמשפר את בריאות השרימפס ומחזק את מנגנוני ההגנה שלו" הידעתם שלחסילון (שרימפס בלע"ז) אין מערכת חיסון מפני
3 דק' קריאה
מי שנכנס בשערי כפר-סילבר, שבפיקוח מנהל החינוך ההתיישבותי, חש מיד באווירה פסטורלית, שנוצרת בזכות העצים הגבוהים והעבותים, מרבדי הדשא ופינות החמד הירוקות בין הבניינים. המורה שולה שפר התגוררה עם משפחתה במשך 42 שנים בתחום
7 דק' קריאה
ארז רגב, ממושב מעלה גמלא, הוא בעל מסעדת "מושבוץ" ודוגל בהסעדה והגשה ממוצרים מקומיים בלבד.  זה כולל את הכל – הבשרים, הבירות, שמן הזית, היינות והגבינות – הכל מתוצרת רמת הגולן, כאשר את הירקות
9 דק' קריאה
מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה, מכון אאורה בבינתחומי הרצליה, קבוצת ארליך ופירמת עמית, פולק, מטלון ושות' ערכו וובינר מיוחד שעסק בפודטק, יזמות בתחום המזון והשפעות הקורונה ומגפות על תחום זה. במסגרתו התארחו
5 דק' קריאה
דילוג לתוכן