קיבוצניקים בדרכם לכנסת ה-24
יבול שיא
הרפת והחלב
מיזם הטרובינות עין חרוד

מיזם הטורבינות עין חרוד

4 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בדבקות "בלפורית" מפגינים תושבים מהעמק נגד מיזם הטורבינות של עין חרוד איחוד ומאיימים להגיע עד בג"ץ. הקיבוץ: ההחלטות התקבלו בהתאם לכללים 

הלל דן מעין חרוד איחוד, חידש לי. כששאלתי למעשיו בקיבוץ, ענה כין בין היתר הוא רכז מתנדים. לדבריו, כ-300 מתנדבים מגיעים בכל שנה לארץ ומתחלקים בין כ-20 קיבוצים, שעוד רוצים בהם. פעם הגיעו אלף בכל שנה. עין חרוד איחוד קיבוץ שיתופי: יש כאן חדר אוכל, מכבסה ומחסן בגדים, שמשרתים אותם והם כאן בכף. כל השירותים בחינם + שכר של 350 ₪ בשבוע. קצת מופתע, אני שואל את הלל אם זה אמיתי שקריסטין, אנה ואינגריד חזרו אלינו מסקנדינביה: "לא, הוא משיב, "עכשיו זה רב לאומי לגמרי: יש מסין, מקוריאה, מדרום אמריקה, מאירופה, הכי פחות זה דווקא מסקנדינביה. אצלנו המתנדבים הם אחלה סיפור. יש קיבוצים שבהם התנאים פחות אחלה."

 

מפגין יחיד מהקיבוץ

החידוש המרענן אודות המתנדבים איננו מטרת הכתבה הזאת, אלא הטורבינות; המאבק נגד טורבינות הרוח – הפעם בעין חרוד איחוד – שהפך את הכניסה לקיבוץ "לבלפור" בזעיר אנפין. ביום שישי האחרון הייתה שם ההפגנה השביעית ועוד הכרזות נטויות.

ההפגנות שמוביל ארגון "מאבק 2020" בראשות אורי השילוני ממולדת, הפועל לקידום אנרגיה סולרית על גגות ותשתיות ויוצא נגד מיזמי אנרגיה הפוגעים בסביבה, סוחפות רבים מתושבי האזור. מעין חרוד, למרות המתנגדים הרבים, הלל דן הוא המפגין הכמעט יחיד.

 

למה רק אתה?

"האחרים פוחדים מהנהלת הקיבוץ; חברים דומיננטיים ובעלי תפקידים מלעיגים אותם; בהתחלה היו כמה חברים שהפגינו, אך הם נרתעו."

 

מפגינים מול עין חרוד איחוד נגד הטורבינות. מוכנים ללכת על בג"ץ

הלל דן מודה, שאצלו ההצתה נגד המיזם הגיעה באיחור. חוץ מעצם התנגדותו לו משיקולים סביבתיים, הוא טוען ששיתוף הציבור היה לקוי; שהטורבינות הוצגו לחברים כדבר מיניאטורי, שלא תואם את גודלן. 

"לראשונה שמעתי על הטורבינות ב-2014", הוא נזכר, "זה הוצג כאנרגיה בטוחה ואני, כחבר מזכירות, לא התנגדתי. ההפגנות נגד המיזם החלו לפני חצי שנה. הצטרפתי אליהן לאחר שחבר מכפר יחזקאל, שגם שם עומד לקום מיזם כזה, אמר לי כי כל העמק –  יהודים כערבים – רוגש על כך. שלחתי מיילים עם מכתבי התנגדות מוועדי יישובים למועצה האזורית ולמזכירות הקיבוץ. ענו לי 'שאלה צעקות של כמה משוגעים וכי מדובר באנרגיה ירוקה.'"

 

קרב על הבית

בעין חרוד איחוד המיזם כולל חמש טורבינות ענק, 207 מטר גובהן; הגבוהות בארץ, שיקומו כ-1.5 ק"מ מבתי החברים. שלא כמו ביישובים השכנים, כאן זו לא רק החכרה של  הקרקע לחברת האנרגיה ("בלו סקיי אנרג'י"), אלא שותפות של ממש.

הקיבוץ הוא 51% מהמיזם. השקעה של כ-5 מיליון ₪ (שבינתיים צמחה ליותר מ-8 מיליון), אמורה להניב לקיבוץ סכום שנתי של מיליון ויותר שקלים למשך כעשרים שנה, מרנטה על הקרקע וממכירת החשמל. סכום יפה אם הכול יתקתק כיאות. 

מכאן גם הפחד מפני הביטול: זה גם להפסיד את העסקה וגם לחטוף תביעת נזיקין. צל השערורייה בגבע, שם ספג הקיבוץ תביעת ענק (52 מיליון ₪), לאחר שהחברים ביטלו תוכנית שעליה חתמה ההנהלה ללא ידיעתם – מרחף כאן, אף כי בעין חרוד החברים ידעו והצביעו. עם זאת, יש לשאול האם די לקבל החלטת ענק כזו בפורום של מועצה, או אספה של 10% מן החברים: האם לא נחוץ סקר, או הצבעה בקלפי, גם אם צפויה התנגדות? האם לא ראוי שיתוף יזום של כלל הציבור?  

לדברי הלל דן, "העבירו החלטה במועצה, אפילו לא באספה, לפני חמש שנים, על סמך הדמיות שבהן נראו הטורבינות אסתטיות כמו עצים קטנים, לא כמו מגדלי עזריאלי. דיברו על גובה של 150 מ', עכשיו זה כבר 207. מסקר פנימי שעשינו, 120 מתוך 300 חברים מתנגדים למיזם ויש עוד ששותקים. בעבר דרשנו בשם מאה חברים לקיים קלפי.

בתגובה הגיעו נציגי היזם שהסבירו כמה הפרויקט נהדר; ועוה"ד של הקיבוץ, עומר כהן, שעשה לנו "נו-נו-נו", והזהיר כמה נוראית תהיה יציאה מהעסקה. במקום קלפי, קיבלנו סקירות ואיומים.

כל החשמל שיופק בעין חרוד הוא פחות מאלפית התצרוכת של המדינה. בעבור זה נהיה שנואים וארורים לעד בעיני כל השכנים. השבוע (9.2), תהיה סופסוף אספה ואנחנו מקווים שתאושר בה הדרישה לקיים הצבעה בקלפי. בשבילי זה קרב על הבית."

גם לנדב רז (60), העובד בכלבו, יש בטן מלאה על תהליך קבלת ההחלטות ושיתוף החברים. הוא השתתף תחילה בהפגנות, אך חש שזה לא תרם להתנגדות בתוך הקיבוץ: "ב-2015 הציגו תכנית עם נתונים חלקיים. הבטיחו  שלא יהיה רעש, או בעיות אקולוגיות, וכמו שמרכז המשק דאז, רז נור, אמר: 'הציפורים ילמדו להסתדר עם זה'.

הישיבה שדנה בכך התחילה כאספה, נסגרה והפכה לישיבת מועצה, אשר אישרה את המיזם. אנחנו בודקים את חוקיות המהלך. הקיבוץ יהיה מוכרח להביא את זה לקלפי. במסגרת 'מאבק 2020' אנחנו מגישים עררים לבית המשפט וגם נערכים להגיע לבג"ץ.

בגבע גילו באיחור, שההנהלה עקפה את האספה. כאן אנו מגלים שקיבלנו רק פרורי מידע. יש כאן שילוב של הפחדות וחוסר עניין של הציבור. חברים אומרים: "איננו רוצים להתעסק בזה."    

 

תגובה: הכול הוצג לחברים

"אין עניין של חוסר שיתוף, חוסר מידע, או הסתרה", אומר בתגובה מזכיר הקיבוץ עמיר פיין. "ב-2015 הסמיכה האספה את המועצה לקבל החלטה בנושא. זאת הייתה ישיבה פתוחה.

הוצג מידע על המיזם והשלכותיו והובהר שלא ניתן לסגת מהחלטות המועצה. איש לא ערער. הסכם העקרונות נחתם ויצאנו לדרך. ב-2016 הנושא חזר לאספה כי המועצה דעכה מחוסר משתתפים. בעקבות עדכונים שהוצגו, הוגדל מספר הטורבינות משלוש לחמש ואושר שינוי הייעוד של הקרקע. הכול הוצג לחברים."

 

כמה חברים השתתפו באספה?

"בערך שלושים, קצת יותר מ-10%".

לדברי עמיר פיין, השקט סביב התוכנית נשמר עד לינואר 2019, מועד הדיון עליה בוועדה המחוזית, שבו גם הירוקים תמכו בה. "המתנגדים הביאו מומחים מטעמם והחלו בהפגנות קטנות מול הכולבו, שקיבלו תנופה לפני שלושה חודשים, לאחר שוועדת הערר דחתה את כל ההתנגדויות. כעת הן מתקיימות מול השער של הקיבוץ.

המתנגדים עתרו לבית משפט נגד האופן שבו ניהלו הרגולטורים את התהליך והן יידונו בחודש מרץ. לדעתי, הטענות של המתנגדים שנויות במחלוקת ומזכירות את הפחד מפני הטלפונים הניידים. הטיעון המרכזי הוא שאנו פוגעים במרקם היחסים עם השכנים, אבל  עד כה רק מושב גדעונה,  פנה אלינו באופן רשמי.

השבוע זה מגיע לאספה ואני מניח שתהיה דרישה להצבעת קלפי. מי שמערער זו קבוצת חברים שלא הייתה מעורבת בתהליך מראשיתו. אם בית המשפט יקבל את טענותיה והמדינה תבטל את המיזם – זה דבר אחד; אם הקיבוץ יבטל אותו, נאלץ להיפרד מהרבה הכנסות, לשלם פיצויים ושכר לעורכי הדין. כל זה ייפול על הקיבוץ ואין לנו די שומנים כדי לעמוד בכך. אם החברים יחליטו להתאבד – שיתאבדו. אני מאמין שהצבור יבין מה מחירה של הפרת ההסכם."   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ביום העצמאות יוענק "אות יקיר אשכול" לשמונה תושבי המועצה הדרומית, בשמונה קטגוריות, כהוקרה לפעילות שתרמה ותורמת לחיי קהילת אשכול ומדינת ישראל. אות יקיר אשכול יוענק לד"ר אהוד דיין, ממייסדי מושב דקל, שהתחיל את עבודתו
6 דק' קריאה
רב-סרן אלעד בן-דוד הי"ד, נכד למייסדי מושב ניר-ישראל, היה מפקד פלוגת החוד בצנחנים. הוא נהרג ברצועת הביטחון בלבנון באפריל 1993, בהיותו בן 23. הזיכרונות עליו מעלים דמות של אדם צעיר, שאהב אנשים וטבע. פעמיים
5 דק' קריאה
במלחמת העצמאות אנחנו ניצחנו והערבים נחלו מפלה כואבת. הוקמה מדינת ישראל וחלק מתושביה יושב על כפרים וערים שלפני המלחמה חיו בהם ערבים פלסטינים. נדיבות מסייעת לריפוי הפצעים שעדיין כואבים ומפחיתה את הרצון לחדש את
5 דק' קריאה
עוזרת רשם האגודות: "מנגנון האיזון" הוא הדרך לגשר על הפערים לפי תקנות האגודות השיתופיות – "שיוך דירות בקיבוץ יתבצע לפי קריטריונים שוויוניים, תוך התחשבות בוותק החבר, והכל כפי שייקבע בתקנון". בדרך כלל, הקיבוץ משייך
3 דק' קריאה
זכויות גרוש או פרוד בקיבוץ: לאחרונה הבאנו (גיליון 8/4/2921) את עמדת רשות מקרקעי ישראל בשאלה אם יכולים חברי קיבוץ שהתגרשו או נפרדו מבן זוגם ויצאו מהבית לשייך לעצמם מגרש מגורים נוסף בקיבוץ (מעבר לבית
2 דק' קריאה
שלושה חברים מעמק הירדן חברו להוציא לאור כספר  את מחקרו של אסף אגין ז"ל  מדגניה ב' על קרבות העמק במלחמת השחרור אני יושב עם שלמה מנוח (דגניה א'), עוזי קרן (עין גב) ואילן אשל
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן