הפסטיבל, שייסדו אופיר וורד ליבשטיין מכפר עזה לפני 20 שנה, חוזר עם שלל אירועים ומרבדי פריחה אדומים של כלניות. הסמליות מעוררת התרגשות רבה בקרב חברי הקיבוצים באזור  *תמונה ראשית:  מדווש בין כלניות. הדרום בלב של כולנו.

 עכשיו, כששמו של המרגל מהדרום נחשף * בורא עולם מראה לו את העתיד  כרתו ברית עם החמאס  תיאוריית הקונספירציה על "הבגידה מבפנים" שבה השבוע לכותרות, בעקבות חשיפת שמו של המרגל מהדרום, אסף שמואלביץ'. היא הומצאה

"אנחנו יישוב שיושב על הגדר ושומר על הגדר ובסוף הוא לא מוגן" אומר יו״ר צח״י בקיבוץ מצר, שרק לפני מספר חודשים נמנע בקיבוצו ניסיון דקירה מצד מחבל. "האיומים הביטחוניים לא הוסרו" קובלים התושבים, "ואנחנו

המכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע בחזית החדשנות היישומית *תמונה ראשית: צילום יח"צ המכללה המכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע משיקה בימים אלה, מרכז חדשנות ויזמות, במהלך אסטרטגי ראשון מסוגו בזירת ההשכלה הטכנולוגית בישראל. המרכז מבקש

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות

הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:

אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"

ברוך רובין , יוסי קשתי, משה סיבוני, רמי פולקו, אהליאב קיסר, איתן גולדשטיין ומיטב מאור בליווי מערכת ההדרכה בגד"ש הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית ירושלים; המכון להנדסה חקלאית, מנהל המחקר החקלאי, גד"ש גש"ר,

לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת

לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע