בתחילת יולי האחרון נכנס איציק שניידר לתפקיד החשוב בענף – מנכ"ל מועצת החלב והחליף את מיכל קראוס מקבוצת שילר, שכיהנה כשש שנים והייתה האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד זה. לאיציק יש היכרות עמוקה ורבה שנים עם הענף, בתפקידים שונים בעשור האחרון.
נפגשנו כדי לשמוע על מה שקורה כיום בענף ולאן מובילים אותו בתקופה הקרובה
קצת על איציק
איציק שניידר מנכ"ל מועצת החלב חבר ותיק בענף החלב ומוכר לכולנו. דור שלישי במושב בית אלעזרי שליד גדרה. סבו וסבתו, ניצולי שואה מפולין, שעלו לישראל על האונייה "אקסודוס" ונמנו בין מייסדי המושב. הסבא בנה רפת במושב והפעיל אותה שנים רבות.
בנערותו למד איציק בכפר הנוער החקלאי כנות במגמת הרפת, ביחד עם נחמיה אחיו התאום. עם חזרתו למושב אחרי הצבא, הקים רפת חדשה עם אחיו שנסגרה במתווה לוקר. במקביל לעבודתו כרפתן, השלים שניידר לימודי תואר ראשון במדעי החקלאות, במכללת בית ברל ולימודי תואר שני במנהל ובמדיניות ציבורית, במכללה האקדמית ספיר. שניידר נשוי ללימור, בת קיבוץ גבעת ברנר, הורים לשלושה ילדים ומתגוררים, גם כיום, במושב בית אלעזרי.
הפעילות הציבורית – שניידר היה מעורב בפעילות ציבורית במשך השנים, היה חבר בהנהלות והמועצות של התאחדות מגדלי בקר ואף שימש כיו"ר פורום החלב של תנועת המושבים חמש שנים כיהן כמנכ״ל אגודת הנוקדים-עזיזה, שמייצגת את מגדלי הצאן בישראל ועם כניסתה של מיכל קראוס לתפקיד מנכ״לית מועצת החלב בשנת 2014, מונה שניידר לשמש כסמנכ״ל המועצה, וכיהן בתפקיד כ-4.5 שנים. בשנת 2019 נבחר כמנכ״ל החקלאית והחליף את אופי רייך ולאחר כשנה וחצי, התבקש לתמודד על התפקיד במועצת החלב ושם נבחר פה אחד. שניידר הוא המושבניק הראשון שמשמש כמנכ"ל מועצת החלב (וזה דבר ראוי לציון..).
מה מצב הענף כיום בייצור החלב בתקופה מאוד דרמטית בישראל – תקופת הקורונה?
ענף החלב מתפקד כמעט כרגיל וממלא את תפקידו המסורתי, לספק חלב ומוצריו לציבור במדינת ישראל בטעם, באיכות ובכשרות שהציבור צורך – מה שנקרא ביטחון המזון.
הרפתנים מייצרים חלב בהתאם לתכנון של המועצה. הצפי בנקודת זמן זו הוא, שנייצר כ-7 מיליון ליטר יותר מהמכסה, עד סוף השנה. הקיץ נוח יחסית וייצור החלב גבוה ואחיד, גם בחודשים החמים, כמעט ואין צורך בשחזור אבקה להשלמה. אין מחסור במוצרים ובשוליים אף מייבשים חלב.
לדעתי, מהפכת הקלטור והמאווררים הגדולים, יחד עם חצרות הצינון, משנים את היחס חורף-קיץ ואנחנו כבר יכולים להיות יותר בטוחים, באספקה סדירה של חלב בקיץ.
הענף כיום הרבה יותר מקצועי ומתוחכם והרפתנים נשמעים להנחיות, שמתקבלות בפורומים המקצועיים. רואים שינוי בהתפלגות הייצור ומדברים דווקא על יותר חוסרים בנובמבר-דצמבר, מאשר בקיץ. ועדת תכנון החליטה לאחרונה להחיל את כללי הקיץ גם על חודש נובמבר, כדי שקבל יותר חלב. משהו קורה בענף…
המחסור בשומן מעסיק את כולנו כבר כמה שנים – מה המועצה מובילה, כדי לתת מענה לסוגיה הנפיצה?
המחסור בשומן ימשיך ללוות אותנו גם בשנה הבאה. אנחנו עושים מאמצים גדולים לפצח את הסוגיה, בצוות מיוחד שהוקם בהתאחדות והמועצה שותפה בו. המועצה פנתה לארגון IFCN, על מנת שיעשו לנו עבודת מחקר במדינות שונות שהתמודדו עם המחסור בשומן. זו תופעה עולמית וחשוב ללמוד גם מניסיון של אחרים. נתנו הנחייה לקרן המחקר שלנו, לשים דגש על מחקרים בנושאי השומן.
עיקר הנזק הוא תדמיתי כי באופן מעשי, אם הרשויות היו מקשיבות להמלצות המועצה, אפשר לדאוג שחמאה ושומן לא יחסרו בשוק. יחד עם זאת, מטרת העל של הענף היא לספק את כל החלב ומוצריו, כולל חמאה. כל חומרי הגלם יהיו מייצור מקומי ואם יהיה צורך, נוכל לייבא במסגרות מוגבלות ומוגדרות.
מה משמעות החלטה תיאורטית, שהענף לוקח עליו את אספקת כל החמאה, גם אם זה יביא לייצור יותר עודפי חלב ואבקה?
זו בהחלט משימה בעייתית ומורכבת – כדי לספק את כל צורכי השומן והחמאה, יש לייצר עוד כ-100-90 מיליון ליטר חלב בשנה. יהיה צורך בפינוי אבקת חלבון בכמות של כ-7,000 טון והנזק לקופה יהיה כ-80 מיליון ש"ח. במצב הרווחיות בענף בשנתיים האחרונות, אין סיכוי שהרפתנים יוכלו לשאת בעלות הפינוי וגם לא בשיתוף המחלבות.
החשוב הוא לפתוח את היבוא להשלמה, בצורה של מכסות ייבוא שיאפשרו לתעשייה לייבא על פי המלצות המועצה, שיודעת לתכנן ולא לפתוח באופן חופשי, כפי שעשו – כך נוצר מצב בו כולם מפסידים, כולל הצרכנים שמשלמים הרבה יותר על חמאת יבוא.
מה הם האיומים על הענף כיום וכיצד מתמודדים איתם?
חוסר הוודאות הוא האיום הגדול על ענף החלב בישראל. הענף עתיר השקעות וחייב ודאות כדי לקבל החלטות ולהשקיע. האחריות של הנהגת הענף היא לפעול לייצר ודאות ולהגיע להסכמות מעודכנות.
התחלנו גישושים מול אגף התקציבים ומנהלי משרד החקלאות. כמובן, שמי שמוביל את המגעים הוא ליאור שמחה, מנכ"ל ההתאחדות, אבל אצל כולנו יש החלטה שננסה ביחד ובשיתוף פעולה רחב. בהקשר הזה, חשוב לציין כי לאור השחיקה הגדולה ברווחיות הרפתנים והמצב הכלכלי ברפתות, אנחנו ניגשים לטיפול בנושא בידיים די קשורות, בהיבט קדימה.
ההסכם הקיים – להבנתי, גם באגף התקציבים, מבינים את הסיטואציה שבה נימצא הענף מבחינה כלכלית ופתוחים להקשיב וזה נותן תקווה ליותר הבנה והקשבה.
חשוב לזכור שיש לנו מסגרת זמן מוגבלת – על פי החלטת ועדת הכלכלה קיבלנו חצי שנה ארכה להארכת מנגון מחיר המטרה הנוכחי, עם אופציה לחצי שנה נוספת, כדי להשלים את המו"מ בנפש חפצה. אנחנו בסד זמנים שמחייב אותנו להאיץ קצב ולגבש הסכמות לוודאות גדולה יותר
הנושאים המרכזיים – הרגליים המרכזיות במו"מ, הם מנגנון מחיר מטרה והגנה מפני היבוא. גייסנו את הכלכלן בועז סופר, כיועץ כלכלי שמצטרף ללירון תמיר שלנו. בועז השתתף בגיבוש ההסכמות בהסכם הקודם ויש לו ניסיון מצטבר בניהול משאיים ומתנים מול האוצר. המשימה שלהם, יחד עם הכלכלנים של ההתאחדות ואילנה מהתאחדות חקלאי ישראל, לתת לנו את הבסיס והניתוחים הכלכליים שמהווים את התשתית המקצועית לכל הסכם.
חייבים להבין וגם להשלים עם העובדה שמסיבות רבות, לייצר חלב בישראל יותר יקר מאירופה, בקטע החלב הגולמי וגם בתעשיית החלב – מספיק שנגיד שעובדים רק 5.5 ימים בשבוע, קשיים של 3 סוגי כשרות, רגולציה, אקלים ועוד..
עד כמה אתה מאמין בנושא התכנון בענף?
אין ייצור חלב בישראל בלי תכנון מרכזי. כשלי השוק של מיעוט שחקנים בענף – 800 יצרנים, 3 מחלבות, 3 רשתות שיווק, כל אלה הם כשלי שוק שמחייבים תכנון מרכזי, כדי לעשות סדר ולהגן על היצרנים וגם על הצרכנים. כשלי השוק מביאים לעודפי חלב בסופי שבוע ובחגים וצריך לייבש ולכן, צריך לתכלל את הובלת הענף עם תכנון מרכזי, שגם עובד טוב ועומד בציפיות המרכזיות ובמיוחד כשמדברים על מוצר רגיש וקצר חיים כמו חלב.
מה המצב הכספי של מועצת החלב לקראת סוף 2020?
זו הזדמנות להודות למיכל קראוס קודמתי, על כל השנים שהובילה את המועצה והעבירה במצב מצוין. העובדים של המועצה מחוייבים, מקצוענים ומובילים בתחומם. גם מבחינת התקציב – ההתנהגות הזהירה וההתגייסות של כולם, שיפרה מאוד את המצב. כולם נרתמו וכל מגזר שילם את חלקו – המחלבות לקחו עליהם חלק גדול יותר במימון הוויסות. הרפתנים, התחילו לשלם גם על פינוי פגרים ובדיקות מעבדה.
מקווים שבשנה הבאה, נוכל להעלות את התמיכות של המועצה בפעילויות שהיא מבצעת לטובת כלל הענף. חשוב לזכור שתקציב המועצה מבוסס היום על 3.8 אג' לליטר, בניגוד לכ-6.2 בעבר.
כיצד מטפלים בעודפי אבקת החלב שהולכים ומצטברים?
הצפי שלנו שנהיה בסוף השנה עם עודף של כ-6,300 טון אבקת חלב, שזה מלאי גבוה מהיעד הרצוי – 4,500 טון. צריך לפנות באופן שוטף ויש חשיבות שלא להגיע ל-פגי תוקף, יש שת"פ עם המחלבות ותכנון מדויק.
אבקת החלב מיוצרת מעודפי חלב בסופי שבוע וחגים, מתקלות ועודפים בחורף. הטיפול באבקה באחריות מועצת החלב והמלאי משמש למטרות רבות: לויסות בתוך הענף, לשחזור בעת מחסור וגם לשילוב בתהליכי ייצור בתעשייה. העודפים נמכרים במספר אפיקים: יצוא לאירופה ולארה"ב, מכירה לרצועת עזה, לחברות אבקת חלב לבע"ח, לתעשיית הגלידות והממתקים.
המחירים לכל אחד מהערוצים, נשענים על המחיר הבין-לאומי ויש בו הפסד גדול, כי עלויות הייצור והאחסנה גדולים יותר מהפדיון. המימון לגישור על פערי המחירים מגיע מקרנות הוויסות של המועצה.
יש עלות מיוחדת גם ל"חלב ירוק" – מחלבות מייצאות, אינן רשאיות לקלוט חלב מיצרנים ביהודה, שומרון ורמת הגולן. המועצה מממנת את ההעברה של החלב מאזורים אלה, למחלבות אחרות.
כיצד מתבצע בימים אלה הוויסות בין מחלבות, בעת עודפים ומחסור?
אחד התפקידים המרכזיים של המועצה – כאשר יש עודף חלב למחלבה אחת, לוודא שיעבור למחלבה אחרת או לייבוש. כך גם בחוסר, שאמור להתחלק בצורה שווה ויחסית בין המחלבות. כיום עושים את הוויסות בהסכמות בין המחלבות ובדרך, יש סט של תקנות הוויסות שמגדירות את הדרך והסמכויות של המועצה בתחום הוויסות וממתינות לאישור של ועדת הכלכלה של הכנסת.
הענף מתאפיין בשיתוף פעולה של כולם ובעיקר, בנושא הוויסות, על אף התחרות שיש על המדף בשוק. בתחומים של התפעול יש לרוב שיתוף מצוין, אנחנו נקדם את הנושא ונעגן את מערכת היחסים גם בחקיקה.
בתקופה האחרונה הוכרז על הקמת תאגיד היצרנים, ליום שאחרי התכנון. כיצד אתה מתייחס לנושא כמנכ"ל המועצה?
בכל העולם יש תאגידים של יצרנים שמטרתם למקסם את האינטרס הכלכלי של החברים. גם בישראל הייתה להתיישבות, לחקלאות ולענף החלב, בעלות ושליטה על קואפרטיב שכזה, ושמו, תנובה. היה תכנון, מחיר מטרה והכול התנהל טוב.
כיום, אנחנו נשמח לכל התאגדות של יצרנים, שנועדה להשיא גם תועלות כלכליות ליצרני החלב. התאגיד החדש לא אמור להתעסק עם התכנון, שהוא החלופה הטובה, על דעת כולם, לענף החלב בישראל – כל עוד התאגיד יתרכז בפעולות נוספות ופעילות כלכלית משלימה. עם זה אין בעיה וזה אפילו רצוי ומבורך.
מה המשימה המרכזית שלך בהנהגת המועצה לתקופה הקרובה?
המשימה היא יצירת ודאות כמה שיותר שנים קדימה, למען יציבות ושמירתו של ענף החלב.
זה אתגר וזכות גדולה לנהל את מועצת החלב ואת ענף החלב בעת הזו, גם בזמן המשבר הזה. כמו בעבר, הרפתנים ועובדי המחלבות ימשכו לספק חלב ומוצרי חלב, לא יחסר חלב, גם אם המצב יימשך אנחנו נדע לספק את כל הביקושים. מדינת ישראל תמשיך להוביל בעולם כולו באיכות החלב, בייצור ובטכנולוגיה, ולעולם לא תהיה תלויה במדינות זרות לאספקת מזון בסיסי – זו השליחות והייעוד שלנו.
