דורות, עונת 2025
פואד חיר – שה"מ, משרד החקלאות וביטחון המזון; ליאור גבר – גד"ש נגב
תקציר
בניסוי שדה באבטיח לפיצוח נבחנה השפעת ההשקיה גם בתקופת החנטה (שבה לא נהוגה השקיה על פי פרוטוקול הגידול) בזן אבטיח חדש לפיצוח "יעקובי." לפי תוצאות הניסוי נראה כי תוספת השקיה של 53 קוב לדונם, שניתנה כולה בתקופת החנטה, הגדילה את יבול הגרעינים בכ44- ק"ג/ד' ולא גרמה לגירודים.
מבוא
גידול אבטיח לגרעינים (פיצוח) הפך בשנים האחרונות לאחד מגידולי הקיץ המרכזיים בגד״ש, כשמרבית החלקות בשנים האחרונות מושקות בשלחין, ומעט חלקות גדלות בבעל. הזן "מללי" שהיווה את הזן הדומיננטי בישראל, בזכות גרעיניו הבהירים והגדולים המתאימים לפיצוח, התאפיין גם ברגישות לתופעת הגירודים בקליפת הזרע, תופעה של התפתחות לקויה של קליפת הזרע הנראית כמו גירוד בקליפה (ומכאן שמה.( תופעה זו פוגעת באיכות הגרעינים לאחר הקלייה ומקנה להם מופע בלתי אחיד ושרוף באזור הגירודים. מאחר שהסברה הרווחת היא שה"גירודים" קשורים לממשק ההשקיה של הצמח בעת החנטה, נערכו בעבר ניסויי השקיה רבים על ידי מדריכי גד"ש וחוקרים בתחום, במטרה להפחיתם.
מחקרים שנערכו בישראל, למשל על ידי חיים נרסון וחובריו (1994) במו"פ נווה יער, הדגימו כי השקיה עודפת מיד בתום שלב החנטה, למרות שסברו כי עשויה להגדיל את היבול, דווקא מקטינה אותו ואף אינה משפרת את איכות הגרעינים בשל שיבוש האיזון באינטנסיביות חלוקת המוטמעים בין קליפת הפרי לבין הגרעינים. מניסויים אלה עלה כי הכנסת הצמח לעקה בין פרח נקבי ראשון לפרי בגודל 10 ס״מ מפחיתה את תופעת הגירודים, ומכאן התפתח פרוטוקול השקיה לאבטיח לפיצוח, הגורס בעיקרו כי אין להשקות את הצמחים בשלב שבין התחלת הפריחה הנקבית ועד הגעת גל הפירות הראשון לקוטר של כ- 10 ס"מ.
בשנת 2022-2021 בוצעו מבחני זנים ארציים בזנים ״אוריאל״ ו״יעקובי״, על ידי מדריכי שה״מ. זנים אלה הצטיינו ביבוליהם והראו סבילות טובה לתופעת הגירודים. בשנת 2023 נכנסו למזרע הזנים החדשים ״יעקובי״ ו״אוריאל״, שכאמור הציגו תוצאות טובות הן ביבול והן בהפחתה משמעותית מאוד של תופעת הגירודים, כך שחקלאים רבים החליטו לגדלם, והזן "מללי" כיום מהווה אחוז קטן בלבד מהמזרע.
זנים חדשים אלו לא נבחנו עד תום מהיבט פרוטוקול הגידול וההשקיה שלהם. אמנם נמצא כי הם רגישים פחות לתופעת הגירודים, אך לא נבדק מספיק אם ניתן להשקותם גם בשלב של פריחה נקבית ללא עלייה באחוז הגרעינים המגורדים. לפיכך, מטרת הניסוי הנוכחי הייתה לבחון את השפעת תוספת מים בתקופת החנטה על היבול והאיכות של גרעינים מהזן "יעקובי."
שיטות וחומרים
מבנה המבחן: מבנה המבחן הוא חד-גורמי (השקיה), במתכונת בלוקים באקראי ב6- חזרות לטיפול. אגרוטכניקה:
גידול קודם: חיטה בעונת ,2024 כרב שחור בחורף 2025 עיבודי יסוד: ללא, כלומר אפס עיבוד
דישון: ללא
הניסוי נזרע בתאריך 12/3/25 על שלף של חיטה מעונה קודמת (כרב שחור.( הזריעה התבצעה במזרעת שורות משקית, כל חזרה ברוחב שלוש ערוגות ( 5.79 מ(' ובאורך 15 מטר; סך כל גודל חזרה: 86.85 מ"ר. הזריעה בוצעה לעומד צמחים של 3 צמחים למטר שורה כמקובל.
טיפולים:
הניסוי כלל שני טיפולים: טיפול משקי וטיפול השקיה רציפה, שנבדלו ביניהם במועד ההשקיות ובכמות המים שניתנה (כפי שניתן לראות בטבלה מס' 1 שלהלן.(
טבלה :1 תאריך, שלב פנולוגי, פעולה, טיפול משקי, תוספת השקיה והערות
| הערות | כמות מים – טיפול משקי (קוב/ד') | כמות מים – טיפול השקיה רציפה (קוב/ד') | פעולה | שלב פנולוגי | תאריך |
| זריעה ברטוב | – | 12/3/25 | |||
| השקיית עידוד | 40 | 40 | השקיה משקית | התארכות שריגים | 30/4/25 |
| הצבת ניסוי, חיבור השקיה | פריחה זכרית | 4/5/25 | |||
| סיום הצבת הניסוי | פריחה נקבית | 7/5/25 | |||
| 20 | פתיחת מים | פריחה נקבית וממש תחילת חנטה | 13/5/25 | ||
| 15 | השקיה משקית | פריחה נקבית וממש תחילת חנטה | 16/5/25 | ||
| 28 | פתיחת מים | פריחה נקבית , התחלת חנטה, חנטים ראשונים בקוטר 5 ס"מ | 18/5/25 | ||
| 20 | 20 | פתיחת מים | חנטים ראשונים בקוטר 5 ס"מ | 22/5/25 | |
| 20 | השקיה משקית | חנטים בגודל 10 ס״מ | 26/5/25 | ||
| התחלת השקיה רגילה | 25 | 25 | פתיחת מים | פירות ראשונים בקוטר 12 ס״מ | 28/5/25 |
| 20 | 20 | השקיה משקית | התפתחות פירות | 2/6/25 | |
| 20 | 20 | השקיה משקית | התפתחות פירות | 5/6/25 | |
| 20 | 20 | השקיה משקית | התפתחות פירות | 9/6/25 | |
| 20 | 20 | השקיה משקית | התפתחות פירות | 12/6/25 | |
| 25 | 25 | השקיה משקית | התפתחות פירות | 16/6/25 | |
| 20 | 20 | השקיה משקית | התפתחות פירות | 19/6/25 | |
| 20 | 20 | השקיה משקית | תחילת הצהבת הפטוטרת | 23/6/25 | |
| סה״כ 245 | סה״כ 298 | שקילת יבול | קמילת נוף | 16/7/25 |
הטבלה שלעיל מציגה את לוח המועדים והאירועים, כולל ההשקיה וכמותה, בשני הטיפולים. השדה כולו קיבל השקיית עידוד בתאריך ,30/4 במטרה לעודד את התבססות הצמחים, וזאת בעקבות חורף יבש מאוד ומחסור במים זמינים בקרקע. מערכת ההשקיה של הניסוי חוברה בתאריך ,4/5 לאחר תחילת הפריחה הזכרית. במהלך העונה ניתנו בטיפול ההשקיה הרציפה שתי השקיות נוספות, בהשוואה לטיפול המשקי, וסך המים שניתן נמדד בכ- 298 קוב לדונם, לעומת כ- 245 קוב לדונם שניתנו בטיפול המשקי, כך שההבדל בכמות המים בין שני הטיפולים היא כ- 53 קוב לדונם.
שקילת היבול: בניסוי זה נאספו ידנית פירות מתוך מסגרת בגודל 2 מטרים X 4 מטרים 8) מ"ר), שהונחה במרכז כל חזרה. כל האבטיחים שבמסגרת נספרו ונשקלו, ולאחר מכן נבחרו חמישה אבטיחים מייצגים מכל חזרה לשקילת יבול טרי (משקל פרי) ויבול גרעינים, כאשר הגרעינים הופרדו ידנית מהפרי, יובשו בשמש בשקיות רשת למשך יומיים, שבסיומם נשקלו ונבדקו מדדי האיכות. אחוז הגרעינים מתוך המשקל הטרי חושב על ידי חלוקת משקל הגרעינים במשקל חמשת הפירות הטריים ונקבע אחוז גרעינים לכל חזרה. אחוז זה הוכפל במשקל הטרי שנשקל במסגרת שקילת היבול, וכך נקבע משקל גרעינים משוער לכל חזרה.
איכות הגרעינים: לאחר ייבוש הגרעינים בוצעו ספירה ושקילה של 100 גרעינים מכל חזרה לחישוב משקל האלףשלהם, ובנוסף נערכו בדיקות ויזואליות לגירודים וכן בדיקות למדדי גודל ואורך גרעינים באמצעות מכונת הצילום:
.MARViTECH
ניתוח התוצאות: ניתוח סטטיסטי לשונות נערך על פי t-test ,Student’s בחבילת תוכנה ,JMP-14 למובהקותסטטיסטית של .P<0.05
תוצאות
טבלה :2 השפעת תוספת ההשקיה על מספר הפירות ומשקלם
| משקל אבטיח ממוצע (ק"ג/אבטיח) | מספר אבטיחים למטר רבוע | משקל אבטיחים ב8- מטר רבוע | מספר אבטיחים ב8- מטר רבוע | טיפול |
| 0.67 A | 7.1 A | 38 B | 57 A | משקי |
| 0.86 A | 7 A | 48 A | 56.5 A | השקיה רציפה |
אותיות שונות באותו הטור מצביעות על הבדל מובהק בין הטיפולים ברמה של ,P<0.05 לפי מבחן T .student's
תוספת ההשקיה לא השפיעה על מספר האבטיחים, אך גרמה לעלייה במשקל האבטיח הממוצע, אומנם לא במובהק מבחינת הפרי הבודד, אך מובהקת בהסתכלות כוללת על היבול ב8- מטרים רבועים. השקיה רציפה תרמה להתפתחות פרי גדול יותר, אך לא הגדילה את מספר הפירות.
אחוז הגרעינים המגורד % יבול גרעינים (ק״ג/ד׳) אחוז גרעינים ממשקל טרי % יבול טרי (ק״ג/ד׳) טיפול 0 173 B 3.6 % 4757 B משקי 0 217 A 3.6 % 6037 A השקיה רציפה טבלה :3 השפעת תוספת ההשקיה על היבול הטרי, על אחוז הגרעינים ממשקל הפרי, על יבול הגרעינים ועל אחוז הגרעינים שבהם גירודים
אותיות שונות באותו הטור מצביעות על הבדל מובהק בין הטיפולים ברמה של ,P<0.05 לפי מבחן T .student's נמצא יתרון מובהק לטיפול ההשקיה הרציפה הן ביבול הטרי והן ביבול הגרעינים, כשטיפול ההשקיה הרציפה הניב 44 ק"ג/ד' יותר ביחס להשקיה הרגילה. אחוז הגרעינים ממשקל הפרי נותר יציב בשני הטיפולים, ובנוסף, לא נצפו גירודים בשני הטיפולים.
טבלה :4 השפעת תוספת ההשקיה על תכונות הזרעים (אורך, רוחב ומשקל אלף)
| משקל אלף (גרם) | רוחב גרעין ממוצע (מ״מ) | אורך גרעין ממוצע (מ״מ) | טיפול |
| 186 A | 9.1 A | 14.9 A | משקי |
| 182 A | 8.9 A | 14.8 A | השקיה רציפה |
לא התקבל הבדל מובהק בין הטיפולים ברמה של ,P<0.05 לפי מבחן T .student's
לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הטיפולים בגודל הגרעין, מה שמעיד על כך שגודל הזרע ומשקלו אינם מושפעים מתוספת ההשקיה.
דיון
ממצאי הניסוי מראים כי לתוספת ההשקיה בתקופת החנטה הייתה השפעה בעיקר על היבול הכולל. השקיה רציפה לא שינתה את מספר הפירות ליחידת שטח, אך תרמה באופן ברור להגדלת משקל הפרי הבודד ולעלייה מובהקת ביבול הטרי וביבול הגרעינים. אחוז הגרעינים ממשקל הפרי נותר דומה בין הטיפולים, מה שמעיד על כך
שההשפעה נבעה בעיקר מגידול במסת הפרי ובמספר הגרעינים בכל פרי, ולא משינוי בחלקם היחסי של הגרעינים.
בבחינת איכות הזרעים נמצא כי לא היו הבדלים בין הטיפולים בממדי הגרעין או במשקל האלף, דבר שמראה כי איכות הזרעים נשמרת ללא תלות בכמות המים שסופקה. טיפולי ההשקיה לא השפיעו גם על אחוז הגרעינים עם הגירודים, ובשני הטיפולים לא נצפו כלל גרעינים מגורדים, אולם חשוב לציין כי בעונה זו כמעט שלא נצפתה תופעת הגירודים בגרעינים ברחבי הארץ.
לסיכום, ניתן לומר כי השקיה גם בעת תקופת החנטה בזן ״יעקובי״ תרמה להגדלת היבול מבלי לפגוע באיכות הזרעים, ולא גרמה לגירודים בתנאי העונה. בסופו של דבר ההבדל בין שני הטיפולים הסתכם בכ- 53 קוב לדונם שניתנו בתקופת החנטה, ותוספת זו תרמה בעצם לעלייה של 44 ק"ג גרעינים לדונם, כלומר נראה כי בתנאים ששררו השנה, לפחות עיתוי ההשקיה בעת החנטה הצליחה להעלות את היבול, עלייה המתבטאת באופן כלכלי, אולם יש לזכור כי התנאים השנה היו ייחודיים מבחינת אוגר המים שנשאר בקרקע מעונת החורף, שהייתה שחונה והתאפיינה בבצורת קשה מאוד, כך שייתכן כי בעונת חורף טובה יותר לא תהייה כזו השפעה על היבול בעקבות ההשקיה בתקופת החנטה.
ספרות
חיים נרסון, יוסף בורגר, רמה ברדוגו, סיגל פחימה .( 1994) אבטיח מללי לזרעונים: השפעות העומד ומשטר ההשקיה. גן שדה ומשק, גיליון ספטמבר .1994
זרעים דליה – זני אבטיח לגרעינים חדשים במזרע. כנס מגדלים משקי דרום .2023
תודות
למורן מוצ'ן, אחראי הגידול ב"יבולי גש"ר" – על העזרה בהצבת הניסוי, ולצוות הגד״ש – על הסיוע והתמיכה בהצבת הניסוי ותפעולו.
לקרן שה״מ – על מימון הניסוי.
