פוסט קצר בשם "בית מרקחת לחיבוקים" הוביל את נעה חוברה מסופה, ששכלה את עדו בעלה ב-7.10, להתחיל לכתוב כדי לפרוק. כך נולדה עֹמֶר אטיאס – אלמנה לא סטנדרטית. היוצרת הגאה, הכנה והמפוחדת שלה, לא
אסון כפול נפל על קהילת קיבוץ שמרת ביממה אחת באוקטובר 2024. גיא עידן, רבש"צ הקיבוץ נפל בקרב בלבנון. בזמן שהקיבוץ מנסה לעכל את הבשורה ולהיערך להלוויה, הגיעה בשורה קשה נוספת על נפילתו של עידו
הוויכוח הוא על המספרים. אלאור אזריה קיבל חיבוק נשיאותי. אם הוא לא ינצח, המערב לא ישרוד. פרץ של ציוצים הומוריסטיים שני גבלסים קטנים לא ראיתי עדיין את הסרט נז"א. אצפה בו כשיתאפשר. אני מבין,
אין להפלות בין מי שבחר לטפל בגופתו של נפגע פעולות איבה בדרך של שריפה, לבין מי שבחר לעשות כן בדרך של קבורה באדמה, אומרת האלמנה, אך בית הדין קבע כי שריפת גופה אינה חלק
כשאני נוסעת בכביש 232 והשדות נפרשים משני צדדיו, נמצאים איתי מי שאינם, הסיפורים שאסור לשכוח, וגם החיים שממשיכים לצמוח כאן *תמונה ראשית: סעד. סוכות שנותרו בקיבוץ שפונה טור זה נכתב בעיצומו של חג הסוכות,
כ-2,500 איש נטלו חלק בעצרת הזיכרון לציון שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר, שהתקיימה ביער "חרבות ברזל" בהובלת התנועה הקיבוצית, בהם תושבי קיבוצים ומושבים מהנגב המערבי, תושבי ערי הדרום, משפחות שכולות ושורדי שבי. מזכ"ל התנועה
