המינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך ערך השבוע כנס לרכזי טיולים שעסק בתפקידם כמובילי דרך (תרתי משמע) בגרסת ה-8.10, היום שאחרי, ובפוטנציאל של הטיולים לשמש כלי משמעותי לריפוי וחוסן במיוחד בתקופה זו.
הכנס נערך ביער בראשית וכלל הרצאה של ד"ר דפנה גרנית-דגני שבאמצעותה ותוך התנסות בשטח, למדו רכזי הטיולים על חינוך מבוסס מקום ועל המרחב כמרפא. על חיבור הצוותים והתלמידים למקום דרך טיולים, התנדבות ואקטיביזם חברתי, ועל חיזוק שורשים, זהות ותקווה בין שבילי הארץ שפותחים גם את שבילי הלב. רכזי טיולים מכל הארץ – יהודים וערבים דתיים וחילוניים – חוו יחד את הטבע כבונה חוסן ומייצר חיבורים.
במהלך הכנס, שהוביל צוות מינהל חברה ונוער בחינוך ההתיישבותי, צויינה לשבח פעילותם של רכזי הטיולים במוסדות החינוך במרחב הכפרי שהובילו חוסן ובטיחות, והוציאו אלפי תלמידים לטיולים והתנדבויות גם במהלך מלחמת חרבות ברזל בשנתיים האחרונות.
ד"ר סער הראל, מנהל המינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך: "הטיולים מהווים נדבך משמעותי בתהליך הלימודי-חינוכי במרחב הכפרי, דבר המתבטא הן בתפקיד ייעודי של רכזי טיולים בכל בית ספר והן בכמות הטיולים, המסעות, והסיורים, אורכם ומאפייניהם." לדבריו:" הטיולים הם כלי ללמידה משמעותית שנעשית בשטח בתחומי דעת שונים, וזאת בנוסף להווי החברתי, לחיבור הערכי ולאהבת הארץ. כל בתי הספר בחינוך ההתיישבותי יוצאים לטיולים רב יומיים, כשחלק לא קטן מהם אף בוחר בלינת שטח, ובכך מעמיק את החיבור של התלמידים למקום. בנוסף, יש מגמה הולכת ומתרחבת של תלמידים ששותפים לתכנון וארגון הטיולים כחלק מטיפוח מעורבות ומנהיגות צעירה."
