נעמה ועומר עתידיה הגיעו ב-2004 לשטח נטוש בצפון בקעת הירדן, שנים אחרי שחקלאי ייטב נשברו תחת הטרור החקלאי ועזבו. למעלה מ-20 שנה אחרי הם מובילים במרחב את החווה החקלאית 'עינות קדם', הכוללת כ-300 דונם

נגיף חדש מקבוצת האורתובוניאווירוסים, המכונה בשלב זה "דמוי שמונדה", זוהה בבקר בכמה מדינות באירופה. ברפתות שנפגעו דווח על חום, אובדן תיאבון, שלשולים וירידה חדה בתנובת החלב. החשש המרכזי נוגע להדבקת עוברים במהלך ההיריון, אך

האיחוד האירופי הודיע על השעיית יבוא בשר, מוצרי חלב ומוצרים נוספים מן החי מברזיל, לאחר שלא התקבלו ערבויות מספקות לעמידת ענף הבקר בדרישות האירופיות לשימוש באנטיביוטיקה. האיסור עשוי להיות זמני, אך בבריסל מבהירים כי

תערוכת EuroTier 2026, מן האירועים הבינלאומיים החשובים לגידול מקצועי של בעלי חיים, תתקיים בנובמבר ותעמיד במרכז את החיבור בין רובוטיקה, חיישנים, בינה מלאכותית ונתוני עתק לבין רווחיות, רווחת בעלי חיים וקיימות. לצד פתרונות לרפת,

נבו פישר, מנהל שותף של רפת הגליל המערבי מספר על האתגרים ועל ההישגים, ועל האהבה הגדולה לפרות *תמונה ראשית: רפת הגליל המערבי, אזור לא אידיאלי לגידול פרות במשך שנים היה נבו פישר מכפר מסריק

בראיון עם רם סביר, מנהל רפת נטופה, הוא מספר על המרוץ האין סופי אחר ההתייעלות והעלאת הרווחיות ברפת גדולה, המונה כ־2,000 פרות (כולל עגלות) * כיצד מסייעת הבינה המלאכותית היום בניתוח אלפי הנתונים שמציפים

עם עדר של 450 אימהות במושב עופר, מיכל סופר היא אחת הרועות הוותיקות בישראל. אחרי שנותרה עם העדר לבדה ובנתה שיטת גידול משלה המתאפיינת בסלחנות והתחשבות, היא משתפת בשגרת היום שלה המתחילה השכם בבוקר,

גננת שגילתה את ייעודה ברפת שבעוטף אחרי השבעה באוקטובר, דרך ירושלמית שלא ראתה פרה בגודל טבעי ועד למנהלת רפת שנסעה מדי בוקר תחת אזעקות – רק כדי לא לפספס חליבה. חמש נשים בענף שבו

בשנים האחרונות אנחנו מדברים יותר ויותר על הזנה מדויקת – Precision Feeding. תוכנות תכנון המנות משתכללות, בדיקות המעבדה נעשות מפורטות יותר, מידע רב מגיע מחיישנים וממערכות ניהול והבינה המלאכותית כבר מתחילה להיות חלק מארגז

רפואת עדר בעידן החיישנים: מדוע יותר נתונים אינו שווה יותר הבנה ומה נשאר תפקידו הבלעדי של הווטרינר *תמונה ראשית: דר' מאור קדמי בכנס האחרון הציג ד"ר מאור קדמי, וטרינר ותיק ב“החקלאית,” הרצאה שעוררה עניין