הרפורמה בחקלאות – עבודה בעיניים

"בראיה קדימה ברור שלא די לקבוע יעדים לשנת 2030. אם הרגולציה תמשיך לפעול במתווה הנוכחי, נמצא את עצמנו שוב שנת 2030 במצב של אי-עמידה ביעדים. הרגולטורים במדינות האיחוד האירופאי קבעו כי תנאי הכרחי לשילוב

משרדי האנרגיה והחקלאות קוראים ליזמים, חקלאים וחוקרים להגיש בקשות להקמת פיילוטים, שיאפשרו מחקר על דו שימוש בקרקעות חקלאיות – הן לייצור אנרגיה והן לייצור חקלאי. מה שחשוב בפרויקטים משותפים כאלו הוא האם המחקר שעתיד

פרופ' יעל פרג רשתות תקשורת מבוזרות שלא תלויות בגורם מנהל מרכזי הופכות לנפוצות יותר ויותר (שירותי ענן, בלוקצ'יין), והן מאפשרות קבלת שירותים בצורה יעילה ויציבה בהרבה. אך האם רשתות אחרות יצליחו להדביק את הפער?

מיכון החליבה בישראל עבר פרקים רבים ומפוארים במאה השנים האחרונות, מחליבה ידנית לדלי בסככה נמוכה ועד מכוני חליבה מודרנים מפוארים ויעילים שמגיעים ל-72 עמדות חליבה. שלא לדבר על החליבה הרובוטית… רלף גינזבורג שעבד שנים

הוא לא מגדל בקר במרעה ודי צעיר בגילו (39), ואולי זה היתרון הגדול של יונתן הירשפלד, המנכ"ל החדש של ארגון מגדלי בקר במרעה (אמב"ל). במפגש הראשון עם המגדלים שמחו לראות גם מגדלים שהדירו רגליהם

זה לא מובן מאליו שב-11 ימי מבצע "שומר החומות" העבודה ברפתות הנגב נמשכה כסדרה:  גם כאשר פצמ"רים נפלו מסביב, החליבות בוצעו בזמן, מובילי החלב הגיעו גם בימי שיא הלחימה והרפתנים עבדו מתוך תחושה –

כיצד ייראה העולם בעוד 50 שנה ואיך זה ישפיע על ענף החלב, הפריסה העולמית שלו ואופן תפקודו וניהולו?מאמר שפורסם לאחרונה בחוברת Journal of Dairy Science – חזון לרפתות ולפרות ד"ר ישראל פלמנבאום חברנו, תרגם

מובאית לפניכם תמצית ערוכה של פסק הדין, שיש לו חשיבות גדולה במאבק המתמיד על התכנון בעף החלב והמשך הייצור המקומי של חלב ישראל בתחילת השנה, 2.3.2021, הוגשה עתירה לבג"צ, על ידי "פורום קוהלת" וארגון

אין איש יודע כיצד המחלה הגיעה, אך נזקים רבים יש משחפת הבקר, עד כדי סגירת רפת חולה. כיצד מזהים את המחלה ומתמודדים איתה, עד להצלחה רבה בחידוש העדר וחזרה לשגרה מוכרת. ביקרנו ברפת מעוז