חקלאות מחדשת בגד"ש מושקה: האם גידולי שירות בביומסה גבוהה יכולים לנצח את העשבים ללא מחרשה?

מאור מצרפי, גיל אשל, וליאור בלנק

תקציר

שימוש בקוטלי עשבים הוא הפרקטיקה המקובלת להדברה בחקלאות, אך היא טומנת בחובה השלכות סביבתיות, בריאותיות וכלכליות מורכבות. גידולי שירות (Service crops), הידועים כפרקטיקה מרכזית בארגז הכלים של חקלאות מחדשת, עשויים להוות חלופה בת קיימא לשימוש בקוטלי עשבים, דרך תחרות. גידולים אלו, הנזרעים בין עונות הגידול המסחריות, מעלים את המגוון הביולוגי, מונעים סחף קרקע ומעשירים אותה בחומר אורגני. בנוסף, הם מהווים תחרות לעשבים רעים ומעכבים את הצצתם, ובכך מכינים תשתית מיטבית לזריעה הבאה. למרות יתרונות אלו, השימוש בגידולי שירות בישראל מוגבל, בעיקר בשל הצורך בהשקעת משאבים ללא פדיון ישיר בטווח הקצר. מאמר זה, ראשון בסדרה העוסקת בחלקת ממשקי עיבוד ארוכי טווח של גד"ש בשלחין, במשק המודל במרכז מחקר נווה יער, מכון וולקני, בוחן את השפעת ממשק חקלאות משמרת/מחדשת (הכולל כיסוי צמחי רציף ואפס עיבוד) על חברת העשבים, בהשוואה לממשק קונבנציונאלי של 'כרב שחור'. המחקר מנתח את מבנה חברת העשבים ואת הרכב בנק הזרעים בקרקע. ממצאים מארבע שנות המחקר הראשונות מצביעים על שוני מובהק: בעוד שבחלקות הקונבנציונאליות שלטו מינים כגון גומא הפקעים (סעידה) ומיני ירבוז, בחלקות המחדשות הופיעו מינים כמו חבלבל השדה ומיני קייצת. בעוד שבממשק הקונבנציונאלי פעולת העיבוד היא זו שפיזרה את פקעות גומא הפקעים וגרמה לו לשגשג, בממשק המחדש (אי-פליחה) העדר העיבוד אפשר לחבלבל השדה להתבסס ולהפוך לבעיה המרכזית. המשמעות היא שאי-פליחה דורשת ערנות מוגברת לעשבים רב-שנתיים שאינם זקוקים לעיבוד הקרקע כדי להתפשט. מתוצאות בחינת בנק הזרעים שבקרקע בחלקות גידולי השירות, נצפה עושר מינים גבוה יותר עם נטייה למינים מקומיים על פני עשבים רעים. התוצאות מעידות כי לשילוב גידולי שירות פוטנציאל משמעותי לדחיקת עשבים רעים ושיקום הצמחייה המקומית במערכות גד"ש בשלחין אך נדרש אורך רוח לקבלת תוצאות טובות.

מבוא

דרך ההתמודדות העיקרית עם עשבים בשדות חקלאיים, הינה יישום קוטלי עשבים אשר מהווים את עיקר חומרי ההדברה המשמשים בחקלאות (De et al. 2014). אולם פרקטיקה זו נושאת עמה השלכות סביבתיות, בריאותיות, וכלכליות (Topaz et al. 2018). במטרה להפחית השימוש בקוטלי עשבים, מגדלים נאלצים להשקיע משאבים רבים בעישוב ידני או לחילופין במיכון כבד ועיבוד קרקע מאסיבי ((Puech et al. 2014, אשר פוגע במבנה הקרקע וכתוצאה מכך מביא לסחף קרקע מואץ (אשל ואגוזי 2013; Lal 1993).

אחת הגישות המבטיחות להתמודד עם הבעיות שצוינו מעל היא מעבר לחקלאות משמרת/מחדשת הכוללת כיסוי צמחי רציף בעזרת שילוב גידולי שירות ואפס עיבודים כחלופה לכרב שחור. גידולי שירות (Service crops), הידועים כפרקטיקה מרכזית בארגז הכלים של חקלאות מחדשת, עשויים להוות חלופה בת קיימא לשימוש בקוטלי עשבים, דרך תחרות (חיות וחובריו. 2014). בשטחים חקלאים, בירקות וגידולי שדה, גידולי שירות נזרעים בחורף בשנים שאין גידול חורפי. לגישה זו יש השפעות חיוביות על המגוון הביולוגי ועל הקרקע כגון מניעת סחף, העשרתה בחומר אורגני ועוד (Fageria et al. 2005; Schipanski et al. 2014; Eshel et al. 2015). כמו כן, לגידולי השירות פוטנציאל להוות תחרות לעשבים הגדלים בתקופה שאין גידול חקלאי ומעכבים או מונעים לחלוטין את הצצתם. אולם, פרקטיקה זו אינה נפוצה מסיבות שונות, בין השאר משום שגידולי שירות דורשים מהחקלאי שינוי בהתנהלות הרגילה והשקעה במיכון מתאים. מספר מועט של מחקרים מדעיים בחנו את השפעת גידולי שירות על עשביה באקלים ים תיכוני (חיות וחובריו. 2014;  Rozenberg et al. 2026 ;Osipitan et al. 2018). בישראל, פרקטיקה זו כמעט ואינה מיושמת כלל בגידולי שדה (Perevolotsky 2019). שילובם של גידולי שירות במחזור הגידולים יכול להוביל לחסכון במשאבים ובקוטלי עשבים במהלך עונת הגידול, ולהוות חלופה אקולוגית לניהול עשבייה. מטרות המחקר היו לבחון את השפעת אימוץ ממשק גידול מחדש הכולל כיסוי צמחי אחיד בעזרת שילוב גידולי שירות ואפס עיבודי קרקע כחלופה לפרקטיקה המקובלת של כרב שחור כאמצעי לצמצום אוכלוסיית העשבים הרעים בשדה. בנוסף, מבחנו ההשפעות ארוכות הטווח על בנק הזרעים שבקרקע.

חומרים ושיטות

אזור המחקר

הניסוי נערך בחלקת ממשקי עיבוד ארוכי טווח של גד"ש בשלחין, במשק מודל לחקלאות בת קיימא, במרכז מחקר נווה יער, הקמפוס הצפוני של מכון וולקני. השטח (כ- 200 דונם) חולק לעשרים חלקות (גודל כל חלקה תשעה דונם נטו), במערך של חמישה בלוקים באקראי (איור 1). הממשק מחדש כלל שילוב של זריעת גידולי שירות בחודשים אוקטובר נובמבר (טבלה 1), בביומסה גבוהה (כ- 1 טון חומר יבש לדונם), ובשילוב אי-פליחה בין השנים 2020-2023. בתחילת אפריל, על מנת להכין את השדה לזריעת הגידול המסחרי, בוצע תהליך סיום (Termination) של גידולי השירות. ראשית יושמה תערובת של קוטלי עשבים כדי להמית את צמחי גידולי השירות. יום עד יומיים לאחר מכן בוצע כיסוח באמצעות מכסחת (רק בשנת 2021), בשאר השנים נמעכה הביומסה בעזרת מעגלה מועכת (Roller crimper), כדי לשטח את הביומסה של גידולי השירות ולאפשר את זריעת הגידול המסחרי. הטיפול הקונבנציונאלי כלל כרב שחור (קרקע חשופה), שימוש בעיבודי יסוד ועיבודים משניים (חריש/דיסקוס, יישור וסימון ערוגות), ויישום קוטלי עשבים, לפי הצורך. לאחר סיום גידולי השירות, ובהתאם לתוכנית מחזור הגידולים (טבלה 1), נזרע גידול הקיץ בשני הטיפולים.

טבלה 1. מגוון הגידולים, הרכב תערובות המינים, מועדי הזריעה והטיפולים השונים בחלקות הניסוי.

סקר עשבים

דיגום העשבייה בוצע בגידול הקיץ, במועדים שונים כתלות בגידול, לבחינת הדינמיקה המשתנה של אוכלוסיית העשבים בשדה. בכל הדיגומים מיקום ריבוע הדיגום, בגודל של מטר רבוע, אומת תוך שימוש ב-RTK GPS מסוג Trimble juno T41/5. זיהוי הצמחים בניסוי בוצע בכל שנות הפרויקט ע"י בוטנאי מומחה, ד"ר רן לוטן.

אפיון בנק הזרעים בקרקע

אפיון בנק הזרעים בקרקע נותן תמונה משלימה לסקרי העשבים, מכיוון שבנק הזרעים בקרקע משקף את מלא פוטנציאל השיבוש בעשבים ולא רק את העשבים שנבטו בפועל. הדגימה בוצעה בשנת 2022 בעשר מהחלקות, בחמש חזרות (חלקות) לכל טיפול (גידול שירות וגידול קונבנציונאלי). כל חלקה חולקה ל-12 ריבועים שווים; חמש תת-דגימות נאספו ושולבו לדגימה אחת בכל תת-חלקה. תת-הדגימות נועדו להגדיל את האזור הנבדק ובכדי לאפיין את השונות הכללית בחלקה. הדגימות נאספו עם מקדח ליבה, בקוטר 3.5 ס"מ. כל דגימות הקרקע עובדו למיצוי פוטנציאל הנביטה של בנק הזרעים שבקרקע. בתהליך הכנת הדוגמאות, המטרה היא להקטין את גודל האגרגטים כך שהאדמה תהווה מצע אידיאלי לנביטת הזרעים. השיטה להערכת בנק זרעי הקרקע היא 'שיטת ההנבטה', הכוללת פיזור של כל דוגמה (180 גר') לשכבת אדמה דקה בתוספת ורמיקוליט (מינרל חרסית) למניעת התייבשות ושיפור נביטה והנחה בקופסת פלסטיק בגודל 15x 20 ס"מ בבית רשת עם השקיה משתנה לפי תנאי מזג האוויר ולאחר מכן זיהוי וספירה של נבטים שמציצים כל שבוע בכל קופסה. בנוסף, בכדי לעודד נביטה בזרעים הנמצאים בתרדמה פיסיולוגית, יושמה חומצה ג'יברלית (GA3) על שכבת הקרקע העליונה בסוף הניסוי. הקופסאות הושמו בבית הרשת במשך תשעה חודשים בכדי לקבל את מלוא פוטנציאל הנביטה של כל דוגמא.

ניתוח נתונים

על מנת להתמקד בחברות העשבים, לא כללנו את מיני גידולי השירות כחלק מחברת העשבים בשדה מאחר והם נזרעו במכוון כחלק ממערך הניסוי. כמו כן, מיני גידולי השירות לא נכללו בספירת הפרטים והערכת אחוז הכיסוי. ממוצע מספר פרטי העשבים לפי מין ליחידת שטח (Density) חושב עבור כל חלקה לפי מספר הפרטים הכולל שנמצאו בריבועי הדיגום לחלק במספר ריבועי הדיגום. כיסוי עשבייה חושב בצורה דומה עבור המינים והקבוצות השונות.

תוצאות המחקר

בחינת הרכב ודינמיקת אוכלוסיית העשבים בהשוואה בין טיפול גידולי השירות לגידול הקונבנציונאלי

בשנים 2022-2023 בגידול התירס השטח נסקר בשלושה מועדים שונים במהלך הגידול: פברואר, אפריל ואוגוסט. בבחינת המינים השונים שנמצאו בחלקות, נצפה דמיון בין דיגום פברואר לדיגום אפריל בהרכב המינים בחלקות השונות. מינים חד שנתיים רחבי עלים כדוגמת מיני ירבוז, לכיד הנחלים וחלמית מצויה, הם המינים הנפוצים ביותר בשטחי המחקר. בנוסף, גומא הפקעים (סעידה) וחבלבל השדה שהם מינים רב שנתיים. בהשוואה בין השנים 2022 ל-2023 בטיפולים השונים, ניתן לראות שבשנת 2022 מיני הירבוזים היו דומיננטיים בחלקות הגידול הקונבנציונאלי בעוד חבלבל וחלמית שלטו בחלקות גידולי השירות (איור 2). עוד ניתן לראות כי בשנת 2023, הרכב המינים השתנה ולכיד הנחלים הפך לעשב משמעותי בחלקות גידולי השירות וחלקות הגידול הקונבנציונאלי.

בסקר שנערך בחודש אפריל ניתן לראות עלייה משמעותית בכמות צמחי גומא הפקעים בחלקות השונות. בהסתכלות על שנת 2022, נראה כי הפרופורציה של גומא הפקעים בחלקות הגידול הקונבנציונאלי גדולה ביחס לזאת שנצפתה בגידולי השירות. לעומת זאת, חבלבל השדה נצפה בכמות רבה יותר בחלקות גידולי השירות (איור 3). שני המינים הרב שנתיים מופיעים גם בסקר של שנת 2023 אך שם נראה כי כמות הפרטים של חבלבל השדה גבוהה יותר מאשר זו שנצפתה בשנת 2022. בבחינת המינים החד-שנתיים, ניתן לראות שבשנת 2023 כמות מיני הירבוז בחלקות הגידול הקונבנציונאלי רבה ובחלקות גידולי השירות מיני הקייצת מופיעים באחוז משמעותי מסך העשבים שנצפו בגידול (איור 3).

סקרי חודש אוגוסט נערכו ארבע שנים ברציפות בגידולים השונים, כך שבעזרת המידע שבידינו יכולנו להשוות את דינמיקת העשבים בטיפולים השונים במועד זה בין כל ארבע השנים (איור 4). שינוי בהרכב חברה עשבונית הוא תהליך ארוך טווח ולכן יש יתרון לבחון את השינוי בטווח של מספר שנים. בהשוואה ארוכת טווח זו נמצא כי קיימת דינמיקה מעניינת. כפי שניתן לראות, ישנה ירידה כללית בפרופורציה של מיני הירבוז לאורך השנים עם הבדל לטובת גידולי השירות בשנים 2022-2023. מאידך, נרשמה עלייה בשיבוש בגומא הפקעים לאורך השנים והפרופורציה של עשב זה בחלקות השונות גדלה בצורה ניכרת. עשב רב שנתי נוסף, חבלבל השדה, מראה עלייה ניכרת בחלקות גידולי השירות אל מול חלקות הגידול הקונבנציונאלי. מגמה זו נרשמה גם בעלייה בשיבוש בלשישית הצבעים בחלקות גידולי השירות (איור 4). שינויים אלו נכרים פחות בהסתכלות של שנים בודדות אך ניתן לראות אותם בבירור בהסתכלות ארוכת טווח.

בחינת ההבדלים בבנק הזרעים בין טיפול גידולי השירות לגידול הקונבנציונאלי

בבחינת בנק הזרעים בקרקע בטיפולים השונים חילקנו את התוצאות לעשבים שנבטו במהלך חודשי החורף (אוקטובר-פברואר) והקיץ (מרץ-ספטמבר) בקופסאות ההנבטה. בבחינת הטיפולים השונים נראה שאין הבדל בכמות העשבים שהציצו בכל אחד מהטיפולים, כמו כן, בבחינת עונות השנה, לא נצפה הבדל משמעותי מבחינת כמות העשבים שהופיעו בקופסאות ובטיפולים השונים (מידע לא מוצג).

מלבד כמות העשבים האבסולוטית בחנו את ההבדלים בין המינים שנמצאו בטיפולים השונים (איור 7). בעונת החורף, נוכחות נבטים של עשבים רעים כדוגמת קייצת (29%), חלמית מצויה (21%) וחרדל השדות (18%) הייתה הדומיננטית ביותר בחלקות הגידול הקונבנציונאלי. בחלקות גידולי השירות ניתן היה לראות מספר רב של נבטים של מינים מקומיים כגון מרגנית השדה, עולש מצוי ושנית גדולה. בחלקות אלה, מרגנית השדה (45%) הייתה המין הדומיננטי ביותר ולאחריה קייצת למיניה (44%).

בעונת הקיץ, נצפו הבדלים בכמות ועושר המינים בין שני הטיפולים (איור 8), עם 12 מינים בקונבנציונאלי אל מול 10 בקרקעות שהובאו מחלקות גידולי השירות. בבחינת כמות העשבים, נמצא דמיון בין שני הטיפולים, קייצת הייתה הדומיננטית ביותר ולאחריה מרור הגינות, ורבנה רפואית, ירבוז למיניו ורגלת הגינה.

טבלה 2. יבול ממוצע לחלקות הטיפול הקונבנציונאלי אל מול גידולי השירות בגידולי קיץ.

*היבולים היו נמוכים באופן קיצוני משום שהגידול היה בממשק בעל עקב בעיות בתשתית ההשקיה, בשילוב בעיות בהצצה לא אחידה ושיבוש כבד בעלקת החמנית.

בבחינת היבולים בגידולי הקיץ בטיפולים השונים, נצפו מגמות שונות. היבולים בגידול החמניות בשנה הראשונה (2020) היו נמוכים באופן קיצוני (20% מהפוטנציאל המשקי) ללא קשר לממשק הגידול (טבלה 2). הסיבות ליבול הנמוך הם שילוב של עומד הצצה נמוך, שיבוש כבד בעלקת החמנית וגידול בבעל עקב תשתית השקיה שלא הייתה מוכנה בזמן. שנה לאחר מכן (2021), בתירס לתחמיץ בשנה היבולים היו גבוהים במקצת בגידולי השירות אך לא באופן מובהק. שנה אחרי (2022) הייתה ירידה ביבול התירס לתחמיץ של כ- 10% בחלקות עם גידולי שירות יחסית לממשק הקונבנציונאלי, אך גם היא לא הייתה מובהקת. בשנת 2023, בגידול הכותנה, הפער ביבול היה משמעותי והגיע לכ-40% פחיתה בחלקות יבול בגידולי השירות אל מול חלקות הגידול הקונבנציונאלי.

דיון

במהלך ארבע שנות פעילות בפלטפורמת הגד"ש של משק המודל (2020-2023) נבחנה השפעתם של גידולי שירות ומשטרי עיבוד שונים על דינמיקת אוכלוסיות העשבים במערכות גידול חקלאיות, במטרה להבין את תרומתם לצמצום עשבייה ולשיפור הקיימות במערכות גידול אינטנסיביות. עשבים רעים מהווים אתגר מרכזי במערכות חקלאיות, הן בשל הפגיעה הפוטנציאלית ביבול והן בשל הצורך בהדברה אינטנסיבית, ועל כן גידולי שירות יכולים להוות חלופה סביבתית וכלכלית לניהול עשבים תוך הפחתת השימוש בקוטלי עשבים.

הממצא הבולט ביותר לאורך תקופה זאת הוא ששינוי הממשק לא רק משפיע על כמות העשבים, אלא מביא לסלקציה המשנה את המינים ששולטים בשטח. לדוגמא, בעוד שבממשק הקונבנציונאלי פעולת העיבוד היא זו שפיזרה את פקעות גומא הפקעים וגרמה לו לשגשג, בממשק המחדש (אי-פליחה) העדר העיבוד אפשר לחבלבל השדה להתבסס ולהפוך לבעיה המרכזית. המשמעות היא שאי-פליחה דורשת ערנות מוגברת לעשבים ובמיוחד לרב-שנתיים שאינם זקוקים לעיבוד הקרקע כדי להתפשט. המחקר הראה כי ממשק גידולי השירות מעלה משמעותית את עושר המינים בשדה. מצד אחד, מגוון רחב מונע השתלטות קיצונית של מין יחיד קשה להדברה ומעכב פיתוח עמידות לקוטלי עשבים. מצד שני, מגוון כזה מקשה על בניית פרוטוקול הדברה אחיד. בשורה התחתונה, השטח הופך למגוון יותר אקולוגית, כפי שראינו בנביטה של מינים מקומיים כמו מרגנית השדה על חשבון עשבים רעים בבנק הזרעים והדבר דורש התייחסות מיוחדת.

בבחינת היבול בגידולים הקיץ השונים, נמצא כי יבול החמניות בשנה הראשונה (2020) היה נמוך באופן קיצוני ללא קשר לממשק הגידול. זאת בעיקר בשל חוסר מוכנות ושיבוש כבד בעלקת החמנית. שנה לאחר מכן (2021), בתירס לתחמיץ, היבולים היו גבוהים במקצת בגידולי השירות אך לא באופן מובהק. לעומת זאת, בשנה העוקבת, הייתה ירידה ביבול התירס לתחמיץ של כ- 10% בחלקות עם גידולי שירות יחסית לממשק הקונבנציונאלי. את הירידה הזו ניתן להסביר בעקבות התפרצות נברנים וחולדים בעיקר בחלקות עם גידולי שירות (כפיר ולאור. 2024). בשנת 2023, בעיית הנברנים אף החמירה, ויבול הכותנה היה נמוך בצורה משמעותית בממשק גידולי השירות. בנוסף לכך, הכותנה תחת גידולי השירות הייתה בעיקוב פונולוגי של 10 ימים לפחות, מה שהגדיל כפי הנראה את הפער ביבול.

ממצאי המחקר מצביעים על כך ששימוש אינטנסיבי ומתמשך בגידולי שירות ללא עיבודים עלול להגדיל את עומס העשבייה בטווח הקצר. לאור זאת, נראה כי הימנעות מוחלטת מעיבוד קרקע לאורך שנים אינה מומלצת, ולכן כדאי לשקול ביצע 'איפוס' למערכת באמצעות פליחה תקופתית או יישום קוטלי עשבים אחת למספר שנים. עם זאת, נדרש מחקר נוסף על מנת לתקף מסקנות אלו בהיקף של גידול מסחרי. בנוסף, חשוב לבצע התאמה של השדה לפי היסטוריית העשבים לממשק הגידול, אם השטח משובש במינים פולשים או רב-שנתיים (כמו חבלבל השדה), ממשק אי-פליחה עלול להחמיר את המצב. במקרים כאלו, יש לשלב טיפולים ממוקדים המוכוונים לטיפול באותו העשב. יש להתחשב גם בגורמים משלימים כגון נזקי נברנים ושונות פנולוגית הנובעת משינויי טמפרטורת הקרקע בעת ההצצה והידוק קרקע. לפיכך, יש לבצע התאמות ממשקיות ואופרטיביות בכדי לשפר את התאמת הגידולים לממשק גידולי שירות. חשוב להבין שזהו תהליך ארוך טווח, הדורש אורך רוח וסבלנות.

תודות

תודה מיוחדת לסטודנט אילון וינקלר על ביצוע דיגום העשבים ומבחני הנביטה במסגרת עבודת המחקר שלו. תודתנו נתונה לז'קלין אבו-נסאר ולחברי מעבדת מצרפי על סיועם בדיגום החלקות ובאיסוף הנתונים בשטח. תודה לד"ר רן לוטן על עריכת סקרי הצומח. אנו מודים לד"ר יעל לאור על תמיכתה בתהליך ההגשה, ולצוות משק המודל, ובפרט לרונן כפיר, על הסיוע הרב בקידום המחקר. אנחנו רוצים להודות לסיוע הרב שקיבלנו במשק המודל במרכז מחקר נווה יער, מכון וולקני וביחוד לזוהר בן שמחון, חנן איזנברג ורן לאטי.

רשימת ספרות

אשל ג ואגוזי ר. (2013). הקרקע בשטחים חקלאיים נשמטת מתחת לרגליים. אקולוגיה וסביבה, 4, 134-136.

חיות א., משה, א. גולדוסר, י. סיבוני, מ. רובין, ב. דר, צ. קשתי, י. דיסני, ד. פיין, פ. אלבז, ר. אגוזי, ר. אשל.ג. (2014). גידולי כיסוי כאמצעי להפחתת השיבוש בעשבים רעים בתפוחי אדמה. ניר ותלם, 52, 27-32.

כפיר ר., לאור י. (2024). נברנים וחולדים (לא) בבית ספרנו. יבול שיא, 214, 44-52.

De, A., Bose, R., Kumar, A., & Mozumdar, S. (2014). Worldwide pesticide use. In Targeted delivery of pesticides using biodegradable polymeric nanoparticles (pp. 5–6). Springer.

Eshel, G., Egozi, R., Goldwasser, Y., Kashti, Y., Fine, P., Hayut, E., Kazukro, H., Rubin, B., Dar, Z., Keisar, O., others, 2015. Benefits of growing potatoes under cover crops in a Mediterranean climate. Agric. Ecosyst. Environ. 211, 1–9.

Fageria, N. K., Baligar, V. C., & Bailey, B. A. (2005). Role of Cover Crops in Improving Soil and Row Crop Productivity. Communications in Soil Science and Plant Analysis, 36(19–20), 2733–2757.

Lal, R. (1993). Tillage effects on soil degradation, soil resilience, soil quality, and sustainability. Soil and Tillage Research, 27(1–4), 1–8.

Osipitan, O. A., Dille, J. A., Assefa, Y., & Knezevic, S. Z. (2018). Cover Crop for Early Season Weed Suppression in Crops: Systematic Review and Meta-Analysis. Agronomy Journal, 110(6), 2211–2221.

Perevolotsky, A. (2019). Agriculture and ecology – can harmony be found?

Puech, C., Baudry, J., Joannon, A., Poggi, S., & Aviron, S. (2014). Organic vs. conventional farming dichotomy: Does it make sense for natural enemies? Agriculture, Ecosystems and Environment.

Rozenberg G., Carmel Y., Eshel G., Blank L. (2026). Comparing Weed Abundance and Composition in Conventional Tillage vs. Early-Phase Conservation Agriculture Incorporating Winter Cover Crops. Farming System, 100223.

Schipanski, M. E., Barbercheck, M., Douglas, M. R., Finney, D. M., Haider, K., Kaye, J. P., et al. (2014). A framework for evaluating ecosystem services provided by cover crops in agroecosystems. Agricultural Systems, 125, 12–22.

Topaz T., Egozi R., Eshel G., Chefetz B. (2018). Pesticide load dynamics during stormwater flow events in Mediterranean coastal streams: Alexander stream case study. Science of The Total Environment, 625, 168-177.