יבול שיא
הרפת והחלב
Focused Speaker in Tent Venue

קיר פירותי במנגו – תוצאות שלוש שנות קטיף

3 דק' קריאה

שיתוף:

עומר קראין, סולימאן פארחת, אילת שר שלום, רועי שטיינברגעמי קינן, מיקי נוי, שי צעידי, משק יונתן, משק בנימיני (לביא וירדנה)

הרצאה של ד"ר עומר קראיין בכנס אגרו ישראל – יבול שיא 2026 (עריכה ממצגת: ד"ר דרור הדר)

מעבר ממטעים מסורתיים למערכות נטיעה צפופות ומודרניות כבר אינו בגדר חזון עתידי, אלא מציאות מתגבשת. תוצאות שלוש שנות מחקר בחלקת הניסוי בבקעת כינרות מעידות על פוטנציאל רב: חיסכון בכוח אדם, ייעול משמעותי של המרחב החקלאי, ושיפור באיכות הפרי – ובפרט ההגנה ממכות שמש תחת רשת

*תמונה ראשית: ד"ר עומר קראין. צילום: נתי חדד

ענף המנגו בישראל מתמודד עם אתגרים מורכבים ובראשם המחסור בידיים עובדות, הצורך בהעלאת התפוקה לדונם, והגשת פרי איכותי ונקי מפגמים לשווקים המקומיים והבינלאומיים. בהשראת עולם הנשירים ותפיסת "הקיר הפירותי" המיושמת בהצלחה רבה במטעי תפוחים, הוקמה ב-2021 חלקת ניסוי בהיקף של כ-3 דונם במשק יונתן (בשיתוף משק בנימיני במושב רמות, מו"פ צפון, משרד החקלאות ומועצת הצמחים).

מטרות המחקר המרכזיות שהוגדרו היו:

  1. לבחון את האפשרות לגדל עצי מנגו (זן "שלי") בנטיעה צפופה מאוד תחת מערכת הדליה.
  2. לבחון את השפעת צפיפות העצים ושיטות העיצוב (צירי, דו-צירי, ועיצוב חופשי שרוחבו נקבע בגיזום בלבד) על היבולים ואיכות הפרי.
  3. להעריך שיטות אגרוטכניות וחסכון דרמטי בכוח אדם.

מערך הניסוי ושיטות העבודה

החלקה הוקמה במרחק של  3.5 מטרים בין השורות ,  כאשר המרחקים בין העצים בתוך השורה שונו כדי ליצור צפיפויות שונות ובחון את תפקודן. במערך הניסוי נבחנו שורות במרחקים שונים של עצים בתוך השורה:

  • מרחק של 1 מטר בין עצי השורה  – צפיפות העצים הגיעה לכ-286 עצים לדונם.
  • מרחק של 2 מטר בין עצי השורה צפיפות העצים כ-143 עצים לדונם.
  • מרחק של 3 מטר בין עצי השורה צפיפות העצים כ-95 עצים לדונם.

בנוסף, כלל השורות צוידו במערכת הדליה ובית רשת (בדומה למטעי תפוח אינטנסיביים), ונבחנה ההשפעה של שיטות גיזום שונות – גיזום ידני מול גיזום מכני.

עיקרי הממצאים ותוצאות המספריות מן השטח

  1. תוצאות יבול 2025 לפי שיטות גיזום ומרחקים: בניתוח נתוני היבול מעונת 2025, ניתן לראות בבירור את ההשפעה של מרחקי השתילה וסוג הגיזום (ידני לעומת מכני) על כמות היבול בדונם:
    • במרחק של 1 מטר:  בגיזום ידני נרשם יבול של 5.6  טון לדונם לעומת  3.8 טון לדונם בגיזום מכני.
    • במרחק של 2 מטר : בגיזום ידני התקבל יבול של 2.5 טון לדונם ולעומתו בגיזום מכני התקבלו  3.2 טון לדונם.
    • במרחק של 3 מטר:  בגיזום ידני נמדד יבול של 2.3 טון לדונם ובגיזום מכני נרשמו 2.8  טון לדונם.
    • בנוסף, נמצא כי היבול הפוטנציאלי המצטבר בשלוש שנות הקטיף הראשונות הגיע לשיא מרשים של 11.6  טון לדונם במערכות הצפופות.
  2. השפעת הרשת על איכות הפרי ומכות שמש:  בשל מבנה הקיר הפירותי החשוף יחסית לקרינת שמש ישירה,  הרשת מתגלה רכיב קריטי להצלחת המערכת  .מהנתונים עולה כי כיסוי ברשת פנינה 20% תרם ל:
    • הפחתה דרמטית במכות השמש:  בעוד שבמכות השמש הקטנות נראו הבדלים של 7% בין העצים המכוסים (21%) לבין העצים החשופים (28%) במכות השמש החזקות  נראתה הפחתה משמעותית לכדי 6% בלבד בעצים המכוסים לעומת 20% בעצים ללא כיסוי הרשת.
    • ויסות ההבשלה:  תרומה להבשלה מוקדמת ואחידה יותר, לצד שמירה על קשיות פרי אופטימלית למועד הקטיף.
  3. מעקב אחר עומס הפריחה (השוואת 2025 מול 2026):  בניתוח ההשוואתי של עומס הפריחה בין עונות 2025 ל-2026, נמצא כי עומס הפריחה ירד בכלל העיצובים והשורות, כאשר עוצמת הירידה מושפעת ישירות מרמת הצפיפות:
    • בצפיפות של 1 מטר:  נרשמה ירידה חדה של 24%  
    • בצפיפות של 2 מטר : נרשמה ירידה של 19%
    • בצפיפות של 3 מטר:  נרשמה ירידה מתונה יותר של 9% . נתונים אלו מלמדים על השפעת המרחקים והשורות על מחזוריות הפריחה  ומדגישים את החשיבות של התאמה אגרו-טכנית מדויקת לתנאי השטח.
Picture2

מבט לעתיד

הממצאים המספריים והמצטברים מוכיחים כי מעבר לקיר פירותי במנגו אינו רק אפשרי מבחינה אגרונומית,  אלא מהווה מענה אמיתי לאתגרי הענף. השילוב של צפיפות גבוהה,  מערכות הדליה, רשתות הגנה וניהול גיזום נכון (ידני ומכני) מאפשר ייעול של פעולות הגידול,  חיסכון בידיים עובדות במטע, ושדרוג דרמטי של אחוז הפרי המסחרי האיכותי. יחד עם זאת ההשקעה הכספית במטע הצפוף גדולה ויש להמשיך ולבחון האם השקעה זו משתלמת לאורך שנים.

בשלבים הבאים של המחקר, צוות החוקרים ימשיך לעקוב אחר יציבות היבולים לאורך שנים, התנהגות העצים הבוגרים,  והבטחת כדאיות כלכלית ארוכת טווח למגדלים המאמצים את הטכנולוגיה החדשנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרצאה בכנס אגרו ישראל – יבול שיא 2026 (עריכה ממצגת: ד"ר דרור הדר) בשנים האחרונות חל גידול ניכר בשימוש החקלאי האינטנסיבי בחומרי הזנה צמחיים הידועים בשם ביוסטימולנטים.   כתוצאה מכך,  חברות מסחריות רבות מציעות כיום
2 דק' קריאה
הוועידה ה-44 של החברה האנטומולוגית בישראל התכנסה השנה בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, והציגה מנעד רחב ומרשים של מחקרים עכשוויים – החל מביולוגיה מולקולרית וגנומיקה, דרך אתגרים חקלאיים ורפואיים, ועד לאקולוגיה, שמירת טבע ותקשורת בעולם
3 דק' קריאה
בין אבני הריחיים של העבר למכונות החדישות: כך מטפח שייח' יוסף פארג' מינוח את מסורת הזיתים המשפחתית, ומדוע נבחר לחקלאי מצטיין לשנת 2026 *תמונה ראשית: שייח' יוסף פארג' ליד עץ הזית בקוטר מטר וחצי
4 דק' קריאה
אושרת גני גונן בכנס הנהגת המושבים: "נעשה הכל כדי לייצג את החקלאים והחקלאיות ולחזק את ההתיישבות הכפרית" *תמונה ראשית: ח״כ גני גונן בכנס הנהגות המושבים. צילום: גיל אייסנמן מספר 9 במפלגת ״ישר עם איזנקוט״
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!