רקבון צוואר השורש – בעיה מורכבת פרופ' מייגן דודני: "רקבון צוואר השורש בתוספת מחלת הגרינינג יכולים לגרום לאובדן שורש של 27% בעוד רקבון שורש לבדו גורם לאובדן של כ-10%" בעוד שהמצגות האחרונות של מכון
מהמחקר עולה כי ניתן לשמר פירות תפוז טבורי 'ראוסטנברג' באיכות טובה עד למשך 12-14 שבועות לאחר הקטיף (כ-3 חודשים) רון פורת, אביולה אווימי, אמנון ליכטר, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני יעל זלצר, המחלקה
אבי לב כבר בן 83 ולאורך שנות חייו, גם כשעבד כשכיר במשך 34 שנה ב"האחים מילצ'ן", תמיד היה חקלאי ופרדסן * לפני כחודש השיק את "לב של חקלאי" – ספר זכרונותיו, מנעוריו כחקלאי וכאחיו
יהודה בשן מגן נר וגיורא עוז מבארי – שניהם שהו בשבי המצרי ולאחר מכן הפכו לחברים * לאחרונה נפגשו שוב, הפעם כמתדבים בקטיף המנדרינות בבארי *תמונה ראשית: גיורא עוז מימין ויהודה בשן משמאל בעת
אני כותב כמה ימים לפני יום הזיכרון לחלל צה"ל ויום העצמאות. מלא רגשות ובעקר תפילות – אני מאחל לכל החטופים לחזור הביתה מהר, שכוחות הביטחון ישמרו על השלום ועל עצמם, שכל הפצועים והמשפחות שעברו
תירגום עמוס דה וינטר יבוא ההדרים המצרי זינק מ-206,413 טון בקמפיין הקודם ל-457,077 טון (עלייה של 121%)! * הולנד הייתה היבואנית הגדולה ביותר, עם 213,055 טון, 46.6% מהכלל * אחרי הולנד: ספרד, איטליה וסלובניה
שוקי קנוניץ, רפרנט לנושא הזנים והכנות, ערך סקירה מקיפה אודות העבודה על פיתוח זני הדרים חדשים ומבטיחים * דרור איגרמן, מנכ"ל "גליל אקספורט" דיבר על מצב שווקי הייצוא לפרי הדר ועל תופעות החרמות על
לא מאמין שאנחנו כבר לקראת סוף העונה. הזמן רץ ולא מחכה לאף אחד. מזל שהעצים פה להזכיר לנו שאנחנו לקראת סיום עונת 23-24.אנחנו כבר רואים את תחילת לבלובי האביב עם פקעי פריחה קטנים ומרגשים.
המשבר בים סוף משבש את ייצוא ההדרים המצרי ראיון עם עבדואללה אלרהיווי, מנכ"ל "רויאל פודס" המצרית יוניס בן סעיד מקור: FreshPlazza עונת ההדרים המצרית התנהלה בקצב קבוע, בתחרות רגועה, עד להופעת "משבר תעלת סואץ",
מרחב מוגן. עם פרוץ המלחמה, הונחו חברי צוות המכון לעבוד במתכונת מצומצמת ככל שאפשר: מי שיכול לעבוד מהבית (החוקרים והמזכירה), התבקש להישאר בבית. הטכנאים, שאינם הורים לילדים צעירים, אשר מערכת החינוך השביתה אותם בבית,
ספטמבר 2023 – וולנסיה, ספרד מור סלומון1, אופיר בהר2 1חוקרת, אנטומולוגית, המכון להדברה ביולוגית, מועצת הצמחים, ענף ההדרים 2חוקר, המחלקה למחלות צמחים, מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני, בית דגן מחלת הגרינינג או Huanglongbing
במסגרת ההסכם, "הדרי ניצנים" תהיה אחראית על תחום האריזה, לרבות של מותגי השוק המקומי, וגרנות על כל פעילות השיווק בארץ ובחו"ל כבר מספר שנים, שענף ההדרים בישראל, כמו הענף בעולם כולו, עובר משבר קשה
המלחמה השפיעה על כל הפרדסנים וגם על פרדסני הצפון * עקב "משבר ים סוף" נאלצות חברות הספנות לשוט סביב אפריקה, מה שמייקר את עלות מכולות הקירור עמוסות "הסנרייז" * דיברנו עם יעל לוי, רכז
בשבת הנוראה 07.10.23 נפתחה מלחמת "חרבות ברזל". הרבה מאוד מהחברים שלנו עברו אירועים וחוויות שאני לא מאחל לאיש. יחד עם זאת, פתיחת המלחמה תפסה אותנו בתחילת עונת ההדרים. זה התחיל מאי יכולת להיכנס לשטחים
כזכור מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, ספג ענף החקלאות פגיעה משמעותית ועזיבה של אלפי עובדים זרים. שר הפנים משה ארבל, שר העבודה יואב בן צור ושר החקלאות אבי דיכטר, התחייבו לנקוט בצעדים מיידים במטרה להתגבר
*תמונה ראשית: חברי .YPO צילום: השומר החדש מאז פרוץ המלחמה, החקלאים בישראל נקלעו למשבר גדול. מאות עובדים זרים עזבו, רבים מהעובדים גוייסו והמשקים נותרו ללא ידיים עובדות. בעקבות כך, אלפי מתנדבים התגייסו כדי לסייע
"בשל הפסדי ייצור ואירועי אקלים, יהיה קשה למצוא פירות איכותיים ונגיע למחירים גבוהים מאוד" אומר סזאר קלרמונטה, מנכ"ל Grupo Clasol הספרדית על הירידה הדרמטית בגידול התפוזים בספרד מקור: FreshPlaza. תרגום: עמוס דה וינטר *תמונה
קיימת תופעה מכוערת שאותה ניהל מספר מצומצם של עורכי דין שעסקו בשידול העובדים הנוטשים להגיש תביעות כנגד מעסיקיהם הדברים נכתבים בשלהי השבוע הרביעי למלחמה כשחקלאים רבים לא רק אלה המצויים בעוטף עזה או ביישובי
אנחנו בתחילת נובמבר ובעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", וכמו חקלאים רבים גם הפרדסנים נפגעו קשות מהמלחמה * עיקר הבעיות הן במחסור עובדים לקטיף של הדרים * מועצת הצמחים נרתמה למען הפרדסנים ובשל איסור הטיס
אני לא מאמין שמדינת ישראל הייתה צריכה את המלחמה הזו בשביל להיות אחד בשביל השני, לאהוב אחד את השני. אני כותב ומוחק שורות כי יש לי כל כך הרבה מה לכתוב, החל מביקורת על
המקור: CNN הספרדית, תרגם מספרדית: פרץ ברוש מזג אוויר קשה ומחלה גורמים למחירים גבוהים מהצפוי של מיץ הדרים ברחבי העולם. המחירים העתידיים – בשבועות האחרונים עברו את ה-3 דולר לפאונד. המחיר בשנה שעברה בזמן הזה
*המכון להדברה ביולוגית במועצת הצמחים רקע: זבוב פרי האפרסק, Bactrocera zonata (זפ"א) (תמונה 1), נחשב מזיק הסגר בישראל המצוי כבר למעלה מעשור שנים במרכז הארץ במרחב של גוש דן ומעבר לו. בדומה לזבובי פרי
ארגון "השומר החדש" פרסם בחודש מרץ האחרון כי "73% מהחקלאים מעידים שחוו ניסיון פרוטקשן, כ-40% הודו שנאלצו לשלם בפועל. 55% העידו כי לא דיווחו למשטרה". לבית הדין הארצי לעבודה[1] הגיע ערעורו של תובע לאחר
