אביבית הוציאה המשתלה לפגרה ואת עצמה לחופש: כל בוקר בעשר בבריכה בניסיון לחיות חיי חטא של פנסיונרית עצלה 2.8 – חם נורא ומאובק. בכל פינה בקיבוץ חופר שופל ומעלה עננה, כל יציאה לכביש פנימי

בשבדיה לא האמינו, אבל קיבלתי עייר חמוד במתנה. רק שבגלל תנועות מעיים תכופות הוא נאלץ לעשות רילוקיישן לקיבוץ בחן *תמונה ראשית: עבדול-רחים עם האתון והעגלה ומאחוריו אבו-סרייה, באדיבות ארכיון יד-חנה  ב-1974 חייתי במדינה אחרת,

מי שהבחינו בין התיישבות, שזה אנחנו, הטובים והיפים, לבין ההתנחלות, שזה הם, הרעים והמכוערים – הפסיקו להתיישב. כוונתי אלינו, התנועה הקיבוצית. ובכך חטאנו לייעודנו. ואנו חוזרים גם לחזונו של יגאל אלון – התיישבות בבקעת

בקעת הירדן היא שטח כבוש שעתידו אמור להיקבע בהסכם בין שני עמים. הקמת קיבוץ חדש שם עכשיו אינה מעשה חלוצי. היא התנחלות. ולתנועה הקיבוצית אסור להיות חלק מזה *תמונה ראשית: מאחז בבקעת הירדן, ינואר

נדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד קרן הפנסיה (ה.ע.ל) שהשלכותיה היו עלולות לפגוע בחברי קיבוצים המבוטחים בקרן אנחת רווחה נשמעה בימים אלה בעשרות ועדות פנסיה בקיבוצים, כאשר נדחתה הבקשה לאישור תביעה הייצוגית כנגד קרן

כמעט שלוש שנים מאז השבת השחורה של טבח 7 באוקטובר, שבה מזכירות כפר עזה לפעול מהקיבוץ עצמו, "ציון דרך משמעותי בתהליך החזרה לקיבוץ" *תמונה ראשית: ההנהלה חוזרת לפעול מתוך הקיבוץ עצמו, לראשונה מאז פינויו.

בעוד אנשי המרכז והשמאל, מתנערים מזיהויים כ"שמאל", מתגאים אנשי הימין בהיותם "ימין", וכל מי שחושב אחרת הוא "שמאל בוגדני". מה משמעות ה"שמאל" , מי צריך אותו ואיך זה שלאחר אירועי 7 באוקטובר וכמעט שלוש

בהודעתה על הפרישה מהמפלגה שיתפה: "התרחיש שבו חלק מחברי המסגרת החדשה לא יהיו מוכנים להצטרף לממשלה שיבקש להקים גדי איזנקוט כדי להביא את השינוי שהמדינה זקוקה לו, היא בעיניי סיכון גדול ביותר, ועבורי קו

אל"מ במילואים ניר חג'בי, חבר קיבוץ כיסופים ולשעבר מנהל הקהילה בקיבוץ וטל אוחנה, לשעבר ראשת מועצת ירוחם, הודיעו על הצטרפותם למפלגתו של איזנקוט *תמונה ראשית: גדי איזנקוט, ראש מפלגת ישר! ואל"מ במיל' ניר חג'בי.